עיסוק בסוגיית מיפקד אוכלוסין- הליך שמדינות מודרניות מתוקנות מקיימות, אחת לכמה שנים על מנת לכלכל את צעדיהן הארגוניים בתבונה.
: "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא".
רמב"ם אומר שמותר למלך לקחת מכלם בשוה או ממכעיסיו כי כן משפט המלך, אבל אם לקח שלא ע"פ דיניו הוא גזלן.
התורה לא הבטיחה מלוכה למלך הנבחר עד עולם, אלא רק כל עוד הוא ובניו שומרים את מצוות ה' ולא ירום לבבם.
האם מתקימת מצוה זו בכל צורת שלטון או דוקא במלכות? מה מטרתה של המצוה, שלטון על כל יחיד או רִכוז עניני הממלכה?
"כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי"
מי הם המצֻוִּים והמוסמכים למנות מלך, וכיצד? בשאלה זו יש להבחין בין מִנוי מלך מלכתחילה, לבין מִנוי בנו של המלך לממשיכו.
דוד, כפי שנבאר להלן, מציג דרך חדשה של מלכות. דרך אידאלית ששונה מכל המקובל אותם ימים. נבחן את הדברים ע"פ התנהגות דוד מול אבשלום ומול אדוניהו.
כל איש ישראל הירא את ה', יברח ויימנע מלקנות כרם בארץ הקדושה, אם לא נעשה להם תיקון להצילו ממכשול.
הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ידע להכיל בקרבו את המורכבות של ראיית אורות וצללים בהתנהלותן של מדינת ישראל, של ממשלת ישראל, ושל התנועה הדתית-לאומית.
בתמיכת משרד התרבות והספורט
