ברצוננו להתמקד בטיעון אחד שמוזכר בפי רבים לפטור תלמידי ישיבה מגיוס, שנסמך על דברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל (פי"ג הלכות י-יג).
בשנים האחרונות, ובעיקר בעקבות 'פקודת השירות המשותף', שב ופרץ ויכוח סוער בחברה הישראלית בכלל ובחברה הדתית-לאומית בפרט סביב הנושא של גיוס נשים לצבא, ובייחוד לתפקיד קרבי.
דיון בשאלה האם מוטלת חובה על רוכשי דירה שגרים בחו"ל להשתדל ליישב את הנכס במשך שהותם בחו"ל, והאם הם מקיימים את מצוות יישוב הארץ כאשר הם קונים בית שאינו מיושב אלא לפרקים קצרים
הצבא חותר תחת היסודות הבסיסיים ביותר של הזכות לחירות, והם חופש העיסוק וחופש התנועה, ולעיתים גם תחת הזכות הבסיסית ביותר – 'הזכות לחיים'.
עיסוק בסוגיית מיפקד אוכלוסין- הליך שמדינות מודרניות מתוקנות מקיימות, אחת לכמה שנים על מנת לכלכל את צעדיהן הארגוניים בתבונה.
: "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא".
רמב"ם אומר שמותר למלך לקחת מכלם בשוה או ממכעיסיו כי כן משפט המלך, אבל אם לקח שלא ע"פ דיניו הוא גזלן.
התורה לא הבטיחה מלוכה למלך הנבחר עד עולם, אלא רק כל עוד הוא ובניו שומרים את מצוות ה' ולא ירום לבבם.
האם מתקימת מצוה זו בכל צורת שלטון או דוקא במלכות? מה מטרתה של המצוה, שלטון על כל יחיד או רִכוז עניני הממלכה?
"כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי"
בתמיכת משרד התרבות והספורט
