מגפת הקורונה פגעה ברחבי העולם בממדים גדולים, והציבה אתגרים רפואיים שונים. אחת השאלות הקשות היא שאלת הקדימות בטיפול הרפואי בחולים שהופיעו בהם תסמיני המחלה בדרגה מסכנת חיים.
קיימת התנגשות בין הצעדים הנדרשים לשם שמירה על הבריאות, לבין אלו הנדרשים לשם מניעת קריסה כלכלית, במאמר זה תיבחן הסוגיה של נטילת סיכון לשם מניעת קריסה כלכלית.
המאמר הבא עוסק בשאלה: האם מדינה יהודית רשאית ליזום הדבקה מבוקרת של צעירים בריאים, שאינם מוגדרים כקבוצה בסיכון גבוה?
בתקופת מגפת הקורונה נדרשו אנשים מבוגרים או בעלי רקע רפואי מורכב להישאר בביתם. עד כמה מותר להסתכן בכדי לצאת לעבודה?
בעיצומם של ימי "מגפת הקורונה" עולה השאלה: מדוע נקבע ערך כה גבוה לחולים ולמתים מקורונה, כשלמתים אחרים יש מחיר אחר לגמרי?
מגפת הקורונה העלתה על פני השטח דילמות רבות – מהבולטות שבהן: קדימה ותיעדוף חולים כאשר משאבי הטיפול מוגבלים.
הביטוי התלמודי "תורה מגנא ומצלא" הפך בשבועות האחרונים לתירוץ האולטימטיבי להפקרות בריאותית.
אחד התפקידים החשובים של המלך הינו יציאה למלחמה ומלחמתו נקראת מלחמת ה'. בעם ישראל אין המלך עושה מלחמה אלא כדי שתתפרסם אלהותו יתברך, דהיינו מלחמת ה'.
אחד התפקידים העיקריים של המלך הוא יציאה למלחמה כשאר יש צורך בכך. המפרשים מציינים כי תפקידו הראשון של המלך הינו יציאה למחמה בעמלק.
על סוגי חסינות נשיא המדינה והנאמר על המלך במסכת סנהדרין ש"לא דן ולא דנים אותו, לא מעיד ולא מעידים אותו". חסינות כזו היא מעל ומעבר לחסינותו של נשיא המדינה.
בתמיכת משרד התרבות והספורט
