האם יתכן שמקום מושבן של מערכות שלטון ריבוניות על עם ישראל יהיה בחו"ל? דומה כי פורים עשוי לזרות אלומת אור מסויימת על השאלה.
פורים נחגג בשני ימים שונים: י"ד באדר לבני ה'פרזים' - רוב ישראל, ט"ו באדר לבני ה'מוקפין' - ערים שמוקפות חומה מימות יהושע בן נון. לאלה, האחרונים, מצטרפים (אם בוודאות ואם בספק) בני הערים שסמוכות אליהן ונראות איתן. עם חזרת עם ישראל לארצו, והתיישבותו במרחביה, התעוררו שאלות אודות קביעת יום הפורים במקומות יישוב חדשים
מעבר בין מפלגות, שינוי ערכים ואידאולוגיות דבר שמקובל בפוליטיקה, ובפרט לקראת מערכות בחירות . רבני הדור האחרון נתנו דעתם לנושא ובמיוחד הרב שלמה גורן שכתב תשובה מיוחדת בנושא.
המעבר מספר בראשית לספר שמות, מזמן בחובו מעבר עמוק של תהליך גיבוש האומה, מיחידים ושבטים לעם ואומה. המלבי"ם נזקק לשאלות אלו ומגדיר במונחים של היום, את המעבר מקבוצה ושבט ומגדיר את התנאים להגדרת אומה.
"לחיים של יצירה הנני קורא אתכם" - במילים אלה פתח מרן הראי"ה קוק זצ"ל את "הרצאת הרב" שנישאה לפני מאה שנה בדיוק
מאמר זה יעסוק בתוקפן ההלכתי של "תקנות לשעת חרום" ובחובה ההלכתית להישמע להן.
לקורונה תוצאות חברתיות וכלכליות קשות שגוררות הפרה של חוזים והתחייבויות, ונשאלת השאלה: על מי מן הצדדים לשאת בהפסד הנובע מאי קיום החוזה?
הדרכותיו של רבי עקיבא איגר לגבי החובה לציית להוראות הרופאים והעצה להימנע מדאגה ומעצבות.
אחת השאלות ההלכתיות שעולות בתקופת הקורנה היא האם מותר להוציא מבית הכנסת את ספר התורה למניינים שבמרחבים הפתוחים.
קווים מנחים להתמודדות לאומית ראויה עם הנזקים הכלכליים של משבר הקורונה ודיון בסוגיות ערכיות שונות מבחינה תורנית
בתמיכת משרד התרבות והספורט
