מרכז תורה ומדינה - לימוד ומחקר תורני הלכתי
  • דף הבית
  • אודות
  • צוות
  • מאמרים
  • מחלקת אחוה
  • מחלקות
  • כנסים והרצאות
  • ניוזלטרים
  • ספרים
  • תרומות
  • צור קשר
  • נגישות

מאמרי ושיעורי המרכז

  • תורה ומדינה
  • מאמרי ושיעורי המרכז
  • הלכות מלכים לרמב"ם
  • משטר ושלטון
  • חקיקה
  • בחירות ונבחרים
  • צבא כהלכה
  • מחשבה ומסורת מדינית יהודית
  • כללי
  • מכת מדינה - קורונה
  • סרטונים שונים
  • אחוה- מדניות חברתית
    • משפחה
    • זוגיות
    • מדיניות חברתית
    • הורים וילדים
    • כללי
    • זכויות אדם
    • שוויון
  • שיעורים
  • ליברליזם

אברהם: נשיא אלהים או גר תושב


אברהם אבינו מכונה "נשיא אלוהים" מה המשמעות לכך מבחינת אנשי המקום ומבחינת תפקידו בעולם, מהי ההנהגה אותה למדים מנשיא שמוחל על כבודו לפני עם הארץ ורק מכבד אותם. מהנהגות אלו נוכל ללמוד על הנהגת המלוכה בישראל כנושאת בשורה לעולם מאת אנשי האמונה המפיצים תורת ה' בעולם.

הרב אופיר כהן

"הזכרת גבורותיו של הקב"ה - תלויה היא בארץ ישראל"


מתי יאמרו "משיב הרוח ומוריד הגשם", וכן "תן טל ומטר לברכה", באותן ארצות "מוחלפות" בהן בין סוכות לפסח הם ימות חמה ובין פסח לסוכות הם ימות גשמים. זה המצב בדרום אמריקה, ויהודי ארגנטינה התחבטו אפוא בשאלה. בתשובת הרב קוק לשאלה, כלולה הבהרה מהותית אשר מצביעה על מרכזיותה ההלכתית-רוחנית של ארץ ישראל גם לבני התפוצות.

הרב פרופ' נריה גוטל

שני ימים של ראש השנה – על שום מה? בין היודעים לשאינם יודעים


מעיקר דינה של תורה מצווים אנחנו על ראש השנה – יום אחד. ברם, מעשית – אנחנו מקיימים שני ימי ראש השנה. ממאמר זה עולה שההנמקה להנהגה זו מתפרשת בדרך מהופכת וקוטבית בין תורת ה"נגלה" לתורת ה"נסתר". בעוד של"נגלה" מדובר בהליך דיעבדי-מאולץ, הרי של"נסתר" מדובר בהנהגה ראויה מלכתחילה. תפיסה ייחודית זו משליכה על הבנת מהות עניינו של היום השני של ראש השנה.

הרב פרופ' נריה גוטל

"עת שערי רצון להיפתח – עוקד והנעקד והמזבח"


עיקרו של ראש השנה הוא המלכת ד', ועיקרה של "המלכה" הוא התבטלות כלפי הבורא, עד כדי מסירת הנפש. אנחנו מוצאים בתפילת ראש השנה שתי צורות של תפילה הקשורות לעקידה: א. "ועקדת יצחק ברחמים תזכור"; ב. "ותראה לפניך עקידה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו על גבי המזבח".

הרב יגאל קמינצקי

קריעה על מקום המקדש בזמן הזה


מצויים אנחנו בימי בין המצרים - ימי אבל וצום על חורבן בית המקדש. השאלה שנדונה במאמר זה תוהה אם בימינו, אחר ששבנו לארץ ישראל ובידינו מדינה ושלטון, עדיין קיימת חובה הלכתית לקרוע על ראיית מקום המקדש. לשון אחר: האם "הר הבית" באמת "בידינו", והאם המצב הנוכחי מבטל את חובת הקריעה, או שמא עדיין המקום "חרב", ויש לקרוע?

הרב דוד שטרן

בניין המקדש לפני העמדת מלך


בכל יום ויום אנחנו מתפללים לבניין המקדש. הרמב"ם מנה את מצוות בניין המקדש כמצווה ציבורית מעשית, תוך שהוא תולה אותה במלך ישראל. השאלה בה דן מאמר זה היא אם קיימת אפשרות הלכתית לבנות את בית המקדש עוד קודם להמלכת מלך? זאת ועוד, האם תיעוד היסטורי מלמד, שבעבר אכן קדם ניסיון בניית המקדש לכינונה של מלוכה?

הרב שבח שולמן

מדע מדינת תורתך (א)


מרכז תורה ומדינה שמח להיענות לבקשת מערכת כתב העת 'אמונת עתיך', לפתוח בסדרת מאמרים מקצועיים, שעניינם: מדע המדינה.

הרב פרופ' נריה גוטל ד"ר אורי בגנו

הבריתות שבין הקב"ה לבין עם ישראל – פרט וכלל


במאמר זה יוכח כי הבריתות אשר כרת ה' עם בני ישראל, החל משתי הבריתות עם אברהם וכלה בברית עם בית דוד, הן נקודות הציון בהתפתחותו של עם ישראל

הרב בניהו שנדורפי

מדע מדינת תורתך (ב) – רעיון הברית כיסוד הדמוקרטיה


המאמר הנוכחי מבקש להציע את פתיחתו של בירור מקיף באשר ליסודות המשטר הנוהג בישראל – כברוב העולם המערבי – המשטר הדמוקרטי.

ד"ר אורי בגנו

ירושלים כ'עיר בירה'


מקומה של מלכות בית דוד הוא בירושלים כדי שתושפע מקדושתה, ומאידך גם קדושתה של ירושלים נשלמת בהקמת המלכות בתוכה

הרב דוד שטרן
  • 14
  • 15
  • 16
  • 17
  • 18
  • 19
  • 20

 

 

 

 

בתמיכת משרד התרבות והספורט

2025 © כל הזכויות שמורות. מרכז תורה ומדינה - לימוד ומחקר תורני הלכתי | עמותת תורה ומדינה - מכון מחקר

מרכז תורה ומדינה ת.ד 15 ניצן 073-2865858 merkaz@toramedina.org.il

Site by: TWB.co.il  Run on: Switch