חגי תשרי אמנם עברו, אך המסרים העולים מהם רלוונטיים לאורך השנה כולה. הרב עזריאל אריאל מצביע על הקומות השונות של אחדות המצויים בחג הסוכות, ומה שיש ללמוד מהם על דרכי ניהול של מחלוקות.
הכלל החורז את ספר בראשית הוא "מעשה אבות סימן לבנים." הרב עזריאל אריאל מדגים כיצד הכנסת האורחים של אברהם אבינו מלמדת כיצד מעשי האבות הם הדרכה מפורטת ומקיפה לבנים להכניס אורחים .
תפיסה רווחת מציגה את תכלית השמיטה לקדם שוויון חברתי, אך מעיון במקורות עולה שייעודה העיקרי הוא לעצב יחס אחר אל הרכוש ולמוסס את הקשיחות של זכות הקניין...
מושג ה"זכויות", וליתר דיוק: "זכויות האדם", התפתח מאוד בדורות האחרונים, וביתר שאת בעשורים האחרונים.
הרב מיכאל פואה במאמרו "זכויות הילד" שהופיע בעיתון בשבע, דן בשאלה מדוע הארגונים שפועלים לפירוק המשפחה בלחץ מפסיקת בית המשפט המבטלת צווי אימוץ במשפחה החד מינית, ועל ההבדלים שבין ה"משפחה ההסכמית" ו"הטבעית".
כאשר המערכות הטבעיות מבוטלות וקורסות, יכול אדם בשם האידיאלים הכלל-אנושיים הגדולים, לאבד את הרגישות האנושית הפשוטה שממנה יונקת החמלה על אחיו ומשפחתו.
הבחירות מטרתן לייצג את דעת הציבור. עד כמה חשוב שקולם של קהלים שונים יישמע בשיח הציבורי? ועד כמה חשוב לבחור בנציגים המיצגים את הציבור? הרב יובל גלאס במאמרו "שוויון בבחירת נציגי ציבור" מסיק מספר תובנות מתוך בחירת מנהיגי עם ישראל במדבר ולאורך הדורות.
אל מול הוויכוח המסורתי על אחריות המדינה וההתערבות שלה בחיי האזרח מציע הרמב"ם מודל יהודי
רוחות צוננות ומטרידות של ימין כלכלי רדיקלי ממלאות את הציונות הדתית והנהגתה. עיון במקורות מלמד כי התורה תומכת במסחר חופשי, אך לא רואה בו חזות הכול.
לפני כשנה יצא לאור הספר "שיח הראוּיוּת – חלופה יהודית בין שיח הזכויות למוסר החובות". מה בעצם ההבדל בין אם אדם אומר: "יש לי זכות" לבין אם הוא אומר: "אני ראוי"? לאחרונה יצאה לאור חוברת בשם "ראוי לטוב", המנגישה את הרעיון המרכזי של הספר לקהל הרחב.
בתמיכת משרד התרבות והספורט
