בפרק הראשון של פרשת 'וישב' המילה 'אח', בהטיות שונות, מופיעה תשע עשרה פעמים. אבל המילה הזאת מופיעה שוב ושוב לא רק בפרשה זו. כמעט בכל המצוות החברתיות שבתורה כתוב 'אחיך', 'עמיתך' או 'רעך'. כל זה מלמד על המקום המרכזי שתופס ערך ה'אחווה' בתורה – גם כתשתית למוסר החברתי.
על יתרונותיה וחסרונותיה של מדינת הרווחה והשיטה הכלכלית העדיפה, נשתברו קולמוסים רבים. במאמר זה לא נחזור על הראשונות, אלא נעסוק בהצעה של פתרון חלקי, בו יוכלו העומדים משני קצוות המתרס לצדד, וכמובן נבחן הצעה זו בעיני התורה.
בראש חודש אלול נפתחה שנת הלימודים בישיבות, במכינות ובמדרשות. אנו שמחים בפריחה הבלתי רגילה של עולם התורה הדתי-לאומי. בתוך כל זה עלינו להבטיח את האפשרות של כל בני הציונות הדתית להצטרף למעגל הלומדים.
אחת הסוגיות הטעונות ביותר היא השוויון. צד אחד רואה בשוויון ערך עליון, שעליו לתפוס מקום של כבוד בחוקה הבלתי כתובה שיצר הבג"ץ, וצד שני רואה בו איום על זהותה של המדינה כמדינתו של העם היהודי וכזו שאמורה לממש ערכים יהודיים. ויכוח זה מחייב אותנו לברר מה יש לתורה עצמה לומר על מושג ה'שוויון',
פורסם בגליון אמונת עיתך 139 ניסן תשפ"ג
מיוחד הוא חג הפורים בשתי מצוות שבין אדם לחבירו: משלוח מנות ומתנות לאביונים.
מאז חטא אדם הראשון אנחנו חיים בעולם בלתי־מושלם באופן מובנה, ואין מנגנון ממשלתי "שיפתור" את כל הבעיות החברתיות.
מדוע נדרש היה להקים עוד מכון מחקר, שיעסוק בנושאי חברה ורווחה? האם החזון שלו מסתפק ביישומה של ההלכה בעוד תחום בחיים המודרניים, או שמא יש בו ערך מוסף ייחודי?
ויכוח בין הרב אלי כאהן זצ"ל לבין הרב עזריאל אריאל בסוגית מדיניות חברתית
בתמיכת משרד התרבות והספורט
