אל מול הוויכוח המסורתי על אחריות המדינה וההתערבות שלה בחיי האזרח מציע הרמב"ם מודל יהודי
טיפוח הקשר שבין איש לאשתו הוא צו השעה. מציאות החיים החברתית, הכלכלית והתרבותית מאתגרת מאוד את הקשר הזוגי, ועלינו לפעול במגוון של דרכים כדי להגן עליו ולחזק אותו.
בעשרות השנים האחרונות, תופס "שיח הזכויות" מקום מרכזי בעולם המערבי כולו, ובעקבותיו גם במדינת ישראל.
רוחות צוננות ומטרידות של ימין כלכלי רדיקלי ממלאות את הציונות הדתית והנהגתה. עיון במקורות מלמד כי התורה תומכת במסחר חופשי, אך לא רואה בו חזות הכול.
השינויים הכלכליים והחברתיים שהתחוללו בעולם בדורות האחרונים לא פסחו על המבנה המשפחתי. במאמר זה ננסה לעורר חלק מהשאלות ההלכתיות והצעת פתרון מעשית לפחות לחלקן (מתוך הספר "ראויים לטוב").
במאמר זה נעסוק בהבנת משמעות מעשה הקניין בנישואין, בזכות ובאחריות של הבעל, ובזכות ובאחריות של האישה (מתוך הספר "ראויים לטוב").
במאמר זה נדון בחובות ההדדיות של בני הזוג ליחסי אישות, ונבחן את גישת ההלכה בשאלה זאת בהשוואה לתפיסות מערביות-ליברליות הרווחות כיום (מתוך הספר "ראויים לטוב").
במאמר זה ברצוני לדון בשאלת היחס שבין המחויבות לזוגיות ובין זכותו של האדם לחירות, דרך עיון היסטורי והלכתי במושג השעבוד (מתוך הספר "ראויים לטוב").
מאמר זה עוסק בהגדרת הנישואין לפי תפיסת המשפט, ולפי תפיסת התורה, ובמציאת ההבדל השורשי ביניהן שממנו נובעות שתי התפיסות השונות (מתוך הספר "ראויים לטוב").
לתורת ישראל ישנו מודל משפחתי המקיים את המשפחה היהודית אלפי שנים. במאמר זה נעמת את המודל התורני-הישראלי עם המודל המערבי כפי שהוא בא לידי ביטוי בתפיסה של בית המשפט (מתוך הספר "ראויים לטוב").
בתמיכת משרד התרבות והספורט
