במאמר זה נעמוד על כמה עקרונות שניתן ללמוד ממצווה זו על מדיניות הרווחה במדינת ישראל, שאת כולם ניתן לסכם בביטוי אחד – תשומת לב לעולמו הרגשי של העני.
השאלה מה יש לתורה לומר על רעיון מדינת הרווחה וכיצד יש לנהלה עפ"י התורה נדונה כבר במשך מספר דורות. עצם קיומו של הדיון מוכיח שההלכה יכולה להנחות מדיניות חברתית אקטואלית ושיש לתורה הרבה מה לומר בתחום החברתי-כלכלי כאן ועכשיו.
שנת מעשר עני מהווה הזדמנות בשביל העניים לזכות בביטחון תזונתי מעבר לצרכים המינימליים שלהם. המעשר ניתן לעניים מכוח התפקיד שהם ממלאים בחברה האנושית, ולכן בגורן הוא ניתן בעל כורחו של בעל הבית. בבית, מאידך, הוא מוסמך להפעיל את שיקול דעתו, מה שיוצר חברה אחראית ומאוזנת.
בפרק הראשון של פרשת 'וישב' המילה 'אח', בהטיות שונות, מופיעה תשע עשרה פעמים. אבל המילה הזאת מופיעה שוב ושוב לא רק בפרשה זו. כמעט בכל המצוות החברתיות שבתורה כתוב 'אחיך', 'עמיתך' או 'רעך'. כל זה מלמד על המקום המרכזי שתופס ערך ה'אחווה' בתורה – גם כתשתית למוסר החברתי.
כחלק מהרצון להשמיד את תרבות ישראל ולבולל את העם היהודי, גזרו היוונים גזרות הפוגעות במשפחה היהודית, ו"כל בתולה הנישאת תיבעל אצל ההגמון תחילה". כנגד גזרות הללו תיקנו חז"ל הלכות שנועדו להבליט את ערכי המשפחה. נרצה במאמר זה להתבונן בהלכה יחודית שנמצאת בחנוכה, ודרכה לבחון את יסודותיה וסודותיה של המשפחה בישראל.
על יתרונותיה וחסרונותיה של מדינת הרווחה והשיטה הכלכלית העדיפה, נשתברו קולמוסים רבים. במאמר זה לא נחזור על הראשונות, אלא נעסוק בהצעה של פתרון חלקי, בו יוכלו העומדים משני קצוות המתרס לצדד, וכמובן נבחן הצעה זו בעיני התורה.
בראש חודש אלול נפתחה שנת הלימודים בישיבות, במכינות ובמדרשות. אנו שמחים בפריחה הבלתי רגילה של עולם התורה הדתי-לאומי. בתוך כל זה עלינו להבטיח את האפשרות של כל בני הציונות הדתית להצטרף למעגל הלומדים.
אחת הסוגיות הטעונות ביותר היא השוויון. צד אחד רואה בשוויון ערך עליון, שעליו לתפוס מקום של כבוד בחוקה הבלתי כתובה שיצר הבג"ץ, וצד שני רואה בו איום על זהותה של המדינה כמדינתו של העם היהודי וכזו שאמורה לממש ערכים יהודיים. ויכוח זה מחייב אותנו לברר מה יש לתורה עצמה לומר על מושג ה'שוויון',
פורסם בגליון אמונת עיתך 139 ניסן תשפ"ג
בתמיכת משרד התרבות והספורט
