בחודש אייר חוגגים אנו את ראשית צמיחת גאולתנו, מה' בו ועד כ"ח בו. פרשת 'בחוקותי' והפטרת 'במדבר' עוסקות כולה בגלות ובגאולה ממנה. אחת המצוות המרכזיות שבגינן נגזרה עלינו גלות היא מצוות השמיטה, ומכאן עולה התביעה לחדש את שמירת השמיטה במלוא עוצמתה עם שובנו לארץ.
הוגים חברתיים רבים ראו את מצוות השמיטה כנותנת ביטוי לתפיסתם החברתית-כלכלית. השמטת החובות, הפקרת היבול, איסור המסחר – כל אלה מורים לכאורה על שאיפה לביטולו של הרכוש הפרטי וליצירת חברה שיתופית ושוויונית.
אחד הצרכים הרגשיים החשובים לאדם הוא ביטחון כלכלי. תחושת אי ודאות כלכלית יוצרת לחץ כבד. אומנם זה טבעי שאדם לוקח סיכונים כלכליים, אבל זה רק כאשר מול הסיכון יש סיכוי גבוה לרווח גדול.
הרוחות סוערות שוב ושוב בגין פרסומים בתקשורת על פגיעות חמורות המיוחסות לאנשים ידועים ומפורסמים. אינני משפטן ואינני שוטר או חוקר, ואין בידי כלים לנתח את המידע שהתפרסם – מה נכון בו ומה לא, ומהי משמעותו הפלילית, ההלכתית או המוסרית. הדברים הבאים ייכתבו כולם מתוך נקודת מוצא זו, של אי ידיעה, וככל שהתמונה תתבהר יהיה מקום לעדכן בהתאם את המסקנות המעשיות.
בעולם המערבי הייתה עד לאחרונה רק דרך אחת לטיפול בפגיעות מיניות, והיא: דרך מערכת אכיפת החוק, המשטרה, בתי המשפט ובתי הכלא. אך דרך זו לוקה בחסר
בשיחות עם לא מעט אנשי חינוך העוסקים בחינוך הבנות, עולה תחושה של "עמידה בפני שוקת שבורה" בכל הנוגע ללבושן של הבנות. הנושא הפך במוסדות רבים לזירת מאבק, ובחלק מהם אף הורם דגל לבן.
לצערנו, עדיין לא נוצרה משנה סדורה דיה בשאלות הנובעות ממציאות של עבודת גברים ונשים אלו לצד אלו במשך שעות רבות בכל יום. השאלות קיימות כמעט בכל מקום עבודה, כולל מוסדות החינוך התורניים. מטרתו של מסמך זה היא להעמיד את העקרונות שעוצבו לאורך הדורות על ידי חכמי ישראל בשאלה רגישה זו, ולהציע הדרכות מעשיות תוך תשומת לב להיבטים ההלכתיים, הערכיים, החינוכיים והפסיכולוגיים של הנושא – ואף לאתגרים הייחודיים העולים מתוך המאפיינים הייחודיים של מציאות החיים בדורנו.
מאמר זה עוסק בשאלות ההלכתיות העקרונית של לימודי חול כהכנה ללימודי מקצוע, וביכולת בית הדין לכפות את האב על לימודים אלו לבנו. בירור זה מצריך לעסוק בשתי שאלות: א) האם חובת האב ללמד את בנו אומנות נפסקה להלכה, ובהנחה שכן - מה נכלל בהגדרת "אומנות"? ב) אם נניח שהאב חייב ללמד את בנו אומנות, האם עקרונית ניתן לכפות את האב לקיומה של חובה זו?
חסד שבמלכות – צדקה ממלכתית ומדינת רווחה לאור ההלכה
ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון, היה נוהג לתת מענק מיוחד ומכתב אישי לכל אם שזכתה להביא לעולם עשרה ילדים. נהוג לכנות משפחות עם מספרים כמו מספר זה בתואר 'משפחה ברוכת ילדים'. אך האם כולם מזדהים כיום עם תואר זה? מתברר שלא.
בתמיכת משרד התרבות והספורט
