פורסם בגליון 138 שבט תשפ"ג
במאמר זה נדון בשאלה האם השימוש בפרסום וחלוקת מתנות מותרת עפ"י ההלכה לאדם או מפלגה אשר רוצה להיבחר ע"י הציבור
המבקר בבניין הכנסת, שבירושלים, רואה מולו מנורה מרשימה בת שבעה קנים. מנורה זו מסמלת את המנורה שהייתה בבית המקדש. כינונה של המנורה החדשה עורר בשעתו דיון הלכתי שהונח לפתחו של הרב הרצוג זצ"ל - רבה הראשי הראשון של מדינת ישראל. המאמר שלפנינו מבהיר את הדילמה ההלכתית, ואת המענה שהרב הרצוג נתן לה.
מצויים אנחנו בימי בין המצרים - ימי אבל וצום על חורבן בית המקדש. השאלה שנדונה במאמר זה תוהה אם בימינו, אחר ששבנו לארץ ישראל ובידינו מדינה ושלטון, עדיין קיימת חובה הלכתית לקרוע על ראיית מקום המקדש. לשון אחר: האם "הר הבית" באמת "בידינו", והאם המצב הנוכחי מבטל את חובת הקריעה, או שמא עדיין המקום "חרב", ויש לקרוע?
מקומה של מלכות בית דוד הוא בירושלים כדי שתושפע מקדושתה, ומאידך גם קדושתה של ירושלים נשלמת בהקמת המלכות בתוכה
מאמר העוסק באופני הדבקה שונים של וירוס הקורונה, ובהשלכות שיכולות להיות לכך על דיני נזיקין (מתוך כנס הליכות עם ישראל)
האדמ"ור מחב"ד וקרבן פסח. האם יש חיוב הקרבה כיום לאחר שחרור ירושלים וכיבוש הרב הבית, כשאין בית מקדש. ואם יש חיוב כנ"ל ואנחנו לא מקיימים את המצווה, כיצד נימנע מחיוב כרת?
פורים נחגג בשני ימים שונים: י"ד באדר לבני ה'פרזים' - רוב ישראל, ט"ו באדר לבני ה'מוקפין' - ערים שמוקפות חומה מימות יהושע בן נון. לאלה, האחרונים, מצטרפים (אם בוודאות ואם בספק) בני הערים שסמוכות אליהן ונראות איתן. עם חזרת עם ישראל לארצו, והתיישבותו במרחביה, התעוררו שאלות אודות קביעת יום הפורים במקומות יישוב חדשים
מעבר בין מפלגות, שינוי ערכים ואידאולוגיות דבר שמקובל בפוליטיקה, ובפרט לקראת מערכות בחירות . רבני הדור האחרון נתנו דעתם לנושא ובמיוחד הרב שלמה גורן שכתב תשובה מיוחדת בנושא.
שאלה: האם ניתן למנות שלטון בישראל ללא נביא וסנהדרין? תשובת הראי"ה קוק זצ"ל מוסברת במאמר
בתמיכת משרד התרבות והספורט
