מה מעמדו ההלכתי של השלטון בישראל?
שאלה: האם ניתן למנות שלטון בישראל ללא נביא וסנהדרין? תשובת הראי"ה קוק זצ"ל מוסברת במאמר
שאלת 'חוקיות מלכות החשמונאים' (כלשונו של הרב משה צבי נריה, ענבי פתחיה, עמ' 294) נפתחת בגדולים. דעת הרמב"ן (בראשית מט, י) היא שהיה פגם במלכותם, משום שהם לא קיימו את שנאמר בצוואת יעקב אבינו: 'לא יסור שבט מיהודה' - היינו שהמלכות נתונה לשבט יהודה בלבד, ומשום כך נענשו בכריתת בית מלכותם. לעומתו, הר"ן (בדרשותיו סי' ז, בהסברו הראשון) כתב שהחשמונאים לא עברו על הלכה זו, כיוון שהלכה זו לא נאמרה אלא ביחס למצב שבו ישנה מלכות עצמאית לישראל. לא כן תקופת החשמונאים, שהיו כפופים למלכי פרס ורומי, ואין זו מלכות אלא 'פקידות'.
מדברי הרמב"ם עולה גישה שונה. את תחילת הלכות חנוכה פותח הרמב"ם בתיאור תמונת המצב והשתלשלותו: "בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות... וצר להם לישראל מאד מפניהם... עד שריחם עליהם אלקי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני". מדבריו נראה שלא כדעת הר"ן, שהרי הזכיר שהיו מלכים ממש, ואף לא כדעת הרמב"ן, כיוון שהוא מדגיש שמלכותם נמשכה ועל כך נקבעו ימי החנוכה. נראה אם כן שלדידו אין לפקפק בחוקיות מלכותם.
גישת מרן הראי"ה קוק זצ"ל
מרן הרב קוק זצ"ל (משפט כהן, סי' קמד), בתשובתו לרש"ז פינס אודות טעם ההיתר שהיה לחשמונאים לצאת למלחמות, חידש יסוד עקרוני: סמכות המלכות בישראל בנוגע ל'מצב הכללי של האומה', בהיעדר נביא ובית דין שיכולים למנותו, חוזרת לעם. כלומר, בכוחו של העם לבחור את מנהיגיו ולמנות את המלכות הראויה לו. סמכות זו אפשרית מבחינה הלכתית, על אף שהמלך אינו משבט יהודה זו התשתית לחוקיותה של מלכות בית חשמונאי.
חידושו זה של מרן הרב זצ"ל היווה מקור לפסיקותיהם של הבאים אחריו - הרב הרצוג, הרב וולדינברג, הרב ישראלי ועוד רבים - אשר יישמו אותו גם ביחס למדינת ישראל. על בסיס משנת הרב הם הוסיפו נדבך והעלו שהדברים נכונים לא רק בנוגע לבחירת מלך או שופט, אלא גם בנוגע לצורת שלטון דמוקרטית שכוללת בית נבחרים וממשלה.
יישומה של פסיקה זו מאפשרת חיבור תורה ומדינה, והיא מעניקה תוקף הלכתי עקרוני לחוקי מדינת ישראל.
