על סוגי חסינות נשיא המדינה והנאמר על המלך במסכת סנהדרין ש"לא דן ולא דנים אותו, לא מעיד ולא מעידים אותו". חסינות כזו היא מעל ומעבר לחסינותו של נשיא המדינה.
פרשת זכור מפגישה אותנו עם עמלק ורשעתו, ומצווה אותנו לזכור זאת ולא לשכוח. בדורנו, לצערנו, ראינו את תולדתה הרעיונית של העמלקיות.
אור החיים מסביר שבנושא המנהלתי-משפטי אכן נזקק משה לעצתו של יתרו. תופעה זו באה להוכיח שעם ישראל נבחר לא בשל חכמתו הרבה
למרות שעסקי צבור מצריכים אותם שלא לקיים מצוות באותו הזמן, זכות אבותם מסייעת להם ונחשב להם כאילו שעשו ומקבלים על כך שכר
למלך יש סמכות לחוקק חוקים בלא צורך בהתייעצות עם הסנהדרין, זאת בתנאי שחוקים אלה אינם נוגדים דין תורה
חוקים תקנות ונהלים אל מול דרכה של תורה וערב הוקרה לכבודו של הרב יגאל קמינצקי שליט"א בהגיעו ל"שיבה" ולרגל הוצאת ספרו “בי מלכים ימלוכו"
קבעו חז"ל (ברכות ט ע"ב) שיש מצווה לראות מלך ואפילו מלך גוי, שאם יזכה יבחין בינו ובין מלך ישראל, וכן נפסק להלכה גם בשולחן ערוך.
גישות שונות נקטו קדמונים כדי להתמודד עם הסוגייה. אחת מהן שמטה לחלוטין את הקרקע מתחת השאלה, בטוענה שמקדמת-דנא ועד היום, ממש בכל דור ודור, כן קיימת שררה ליהודה.
האם מלך ישראל צריך להיות "ככל הגויים"- קיימות דעות שונות לגבי מצות מינוי המלך, אין כוונת התורה שהמלך יהיה ככל הגויים, אלא דווקא מלך שבו יבחר ה'
מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, ומבארים האחרונים שזה משום שכבוד מלך ישראל הוא כבוד ה', ואין המלך רשאי למחול על כבודו של ה'.
בתמיכת משרד התרבות והספורט
