אומנם ישנו ערך גדול בהבאת גופות החטופים לקבר ישראל, אך מצד ההלכה העניין מורכב הרבה יותר. גם אם נניח שהם נכנסים תחת ההגדרה של "מת מצווה", עדיין זה אינו גורם להתיר סיכון חיי אדם ברמה גבוהה לשם כך. אם נשכיל לאמץ את עמדת ההלכה, ממילא המחיר הביטחוני הכרוך בכך ירד משמעותית
מאמר זה עוסק בשאלות ההלכתיות העקרונית של לימודי חול כהכנה ללימודי מקצוע, וביכולת בית הדין לכפות את האב על לימודים אלו לבנו.
בסולם הערכים התורני והבינלאומי מוסכם שלכל אדם זכות להליך משפטי שוויוני והגון
שיעור מפי הרב עזריאל אריאל שליט"א בנושא מיצוי חוסר זכאויות בקרב זכאי הביטוח הלאומי
"מדוע אנחנו תמיד צודקים". הוא טוען שלכל אדם יש שש אינטואיציות מוסריות: חמלה, הגינות, חירות, נאמנות, סמכות וקדושה. שלוש האינטואיציות הראשונות דומיננטיות אצל אנשים שמגדירים את עצמם כליברלים, ואילו אצל השמרנים ישנה נוכחות דומה של כל שש האינטואיציות.
ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון, היה נוהג לתת מענק מיוחד ומכתב אישי לכל אם שזכתה להביא לעולם עשרה ילדים. נהוג לכנות משפחות עם מספרים כמו מספר זה בתואר 'משפחה ברוכת ילדים'. אך האם כולם מזדהים כיום עם תואר זה? מתברר שלא.
במאמר זה נעמוד על כמה עקרונות שניתן ללמוד ממצווה זו על מדיניות הרווחה במדינת ישראל, שאת כולם ניתן לסכם בביטוי אחד – תשומת לב לעולמו הרגשי של העני.
השאלה מה יש לתורה לומר על רעיון מדינת הרווחה וכיצד יש לנהלה עפ"י התורה נדונה כבר במשך מספר דורות. עצם קיומו של הדיון מוכיח שההלכה יכולה להנחות מדיניות חברתית אקטואלית ושיש לתורה הרבה מה לומר בתחום החברתי-כלכלי כאן ועכשיו.
שנת מעשר עני מהווה הזדמנות בשביל העניים לזכות בביטחון תזונתי מעבר לצרכים המינימליים שלהם. המעשר ניתן לעניים מכוח התפקיד שהם ממלאים בחברה האנושית, ולכן בגורן הוא ניתן בעל כורחו של בעל הבית. בבית, מאידך, הוא מוסמך להפעיל את שיקול דעתו, מה שיוצר חברה אחראית ומאוזנת.
מאמר זה בא להציג כמה מן הפערים המשמעותיים הקיימים בנושא לשון הרע, בין חוק איסור לשון הרע ובין הלכות לשון הרע. להלן דוגמאות לפערים בין החוק ובין ההלכה, בין הכרעה אנושית ובין צדק אלוקי.
בתמיכת משרד התרבות והספורט
