תלמיד-חבר היה הרב חרל"פ זצ"ל לרב קוק זצ"ל. הערכתם ההדדית היא מן הידועות, ולימים פירסם הרב צבי יהודה זצ"ל, בספר "הד הרים", מיקבץ התכתבויות ביניהם. המאמר חושף לראשונה שהרצי"ה השמיט איגרת מקובץ אגרות הראיה, ואף מספר משפטים מאיגרת נוספת, וכל זאת בשל ענוותנותו של הרב חרל"פ ובקשתו להצניע שבחים מופלגים שכתב אודותיו הרב קוק.
מתי יאמרו "משיב הרוח ומוריד הגשם", וכן "תן טל ומטר לברכה", באותן ארצות "מוחלפות" בהן בין סוכות לפסח הם ימות חמה ובין פסח לסוכות הם ימות גשמים. זה המצב בדרום אמריקה, ויהודי ארגנטינה התחבטו אפוא בשאלה. בתשובת הרב קוק לשאלה, כלולה הבהרה מהותית אשר מצביעה על מרכזיותה ההלכתית-רוחנית של ארץ ישראל גם לבני התפוצות.
מעיקר דינה של תורה מצווים אנחנו על ראש השנה – יום אחד. ברם, מעשית – אנחנו מקיימים שני ימי ראש השנה. ממאמר זה עולה שההנמקה להנהגה זו מתפרשת בדרך מהופכת וקוטבית בין תורת ה"נגלה" לתורת ה"נסתר". בעוד של"נגלה" מדובר בהליך דיעבדי-מאולץ, הרי של"נסתר" מדובר בהנהגה ראויה מלכתחילה. תפיסה ייחודית זו משליכה על הבנת מהות עניינו של היום השני של ראש השנה.
מרכז תורה ומדינה שמח להיענות לבקשת מערכת כתב העת 'אמונת עתיך', לפתוח בסדרת מאמרים מקצועיים, שעניינם: מדע המדינה.
האם רשאית מדינה לכפות סרבן-חיסון ולחסנו בעל כרחו, לשמירת בריאותו ולשמירת בריאות האוכלוסייה כולה (מתוך כנס הליכות עם ישראל)
האם קרבן פסח הינו קרן יחיד או קרבן ציבור? המהפך בין יחיד ללאום שבא לידי ביטוי בפסח, בא לידי ביטוי בצורת הקרבן.
מה הייתה דעתו של הרב קוק זצ"ל בנושא זה?
"לחיים של יצירה הנני קורא אתכם" - במילים אלה פתח מרן הראי"ה קוק זצ"ל את "הרצאת הרב" שנישאה לפני מאה שנה בדיוק
בנוסף לחובת קיום הוראות כגון: שמירת ריחוק חברתי, עטיית מסכה, הקפדה על היגיינה וכו' נבקש להצביע להלן על ביסוס נוסף לחובת יישום ההוראות.
בעיצומם של ימי "מגפת הקורונה" עולה השאלה: מדוע נקבע ערך כה גבוה לחולים ולמתים מקורונה, כשלמתים אחרים יש מחיר אחר לגמרי?
בתמיכת משרד התרבות והספורט
