כללי

מעשר כספים מהברוטו או מהנטו?

פורסם בגליון אמונת עיתך 139 ניסן תשפ"ג

שמיטה וצרכנות

התייחסותיו של הרצי"ה, הרב א"ש ורבנים נוספים לצרכנות בשמיטה לאורך השנים

אנשי הבטחה

מדברי חז"ל עולה שמנהיג נדרש להיות "בעל הבטחה". מה משמעה של תכונה זו, של דרישה זו, ומה ראה הרמב"ם שלא למנותה בכלל תכונות אותן הוא דורש ממנהיג? הרב ח"ד הלוי מעמיד לנגד עינינו תמונת מראה שמבהירה את המצוי מחד גיסא ואת הרצוי מאידך גיסא.

ארץ ישראל - מכירת קרקע

מאורעות תרפ"ט קטעו את ההתיישבות היהודית בחברון, ומנעו כל אפשרות שימוש באותן אדמות. האם בנסיבות קשות אלה, מותר למכור אדמה לגוי?

מנורת הכנסת

המבקר בבניין הכנסת, שבירושלים, רואה מולו מנורה מרשימה בת שבעה קנים. מנורה זו מסמלת את המנורה שהייתה בבית המקדש. כינונה של המנורה החדשה עורר בשעתו דיון הלכתי שהונח לפתחו של הרב הרצוג זצ"ל - רבה הראשי הראשון של מדינת ישראל. המאמר שלפנינו מבהיר את הדילמה ההלכתית, ואת המענה שהרב הרצוג נתן לה.

הראי"ה על הרב חרל"פ: השמטה ופישרה

תלמיד-חבר היה הרב חרל"פ זצ"ל לרב קוק זצ"ל. הערכתם ההדדית היא מן הידועות, ולימים פירסם הרב צבי יהודה זצ"ל, בספר "הד הרים", מיקבץ התכתבויות ביניהם. המאמר חושף לראשונה שהרצי"ה השמיט איגרת מקובץ אגרות הראיה, ואף מספר משפטים מאיגרת נוספת, וכל זאת בשל ענוותנותו של הרב חרל"פ ובקשתו להצניע שבחים מופלגים שכתב אודותיו הרב קוק.

אברהם: נשיא אלהים או גר תושב

אברהם אבינו מכונה "נשיא אלוהים" מה המשמעות לכך מבחינת אנשי המקום ומבחינת תפקידו בעולם, מהי ההנהגה אותה למדים מנשיא שמוחל על כבודו לפני עם הארץ ורק מכבד אותם. מהנהגות אלו נוכל ללמוד על הנהגת המלוכה בישראל כנושאת בשורה לעולם מאת אנשי האמונה המפיצים תורת ה' בעולם.

"הזכרת גבורותיו של הקב"ה - תלויה היא בארץ ישראל"

מתי יאמרו "משיב הרוח ומוריד הגשם", וכן "תן טל ומטר לברכה", באותן ארצות "מוחלפות" בהן בין סוכות לפסח הם ימות חמה ובין פסח לסוכות הם ימות גשמים. זה המצב בדרום אמריקה, ויהודי ארגנטינה התחבטו אפוא בשאלה. בתשובת הרב קוק לשאלה, כלולה הבהרה מהותית אשר מצביעה על מרכזיותה ההלכתית-רוחנית של ארץ ישראל גם לבני התפוצות.

שני ימים של ראש השנה – על שום מה? בין היודעים לשאינם יודעים

מעיקר דינה של תורה מצווים אנחנו על ראש השנה – יום אחד. ברם, מעשית – אנחנו מקיימים שני ימי ראש השנה. ממאמר זה עולה שההנמקה להנהגה זו מתפרשת בדרך מהופכת וקוטבית בין תורת ה"נגלה" לתורת ה"נסתר". בעוד של"נגלה" מדובר בהליך דיעבדי-מאולץ, הרי של"נסתר" מדובר בהנהגה ראויה מלכתחילה. תפיסה ייחודית זו משליכה על הבנת מהות עניינו של היום השני של ראש השנה.

"עת שערי רצון להיפתח – עוקד והנעקד והמזבח"

עיקרו של ראש השנה הוא המלכת ד', ועיקרה של "המלכה" הוא התבטלות כלפי הבורא, עד כדי מסירת הנפש. אנחנו מוצאים בתפילת ראש השנה שתי צורות של תפילה הקשורות לעקידה: א. "ועקדת יצחק ברחמים תזכור"; ב. "ותראה לפניך עקידה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו על גבי המזבח".