שנת מעשר עני מהווה הזדמנות בשביל העניים לזכות בביטחון תזונתי מעבר לצרכים המינימליים שלהם. המעשר ניתן לעניים מכוח התפקיד שהם ממלאים בחברה האנושית, ולכן בגורן הוא ניתן בעל כורחו של בעל הבית. בבית, מאידך, הוא מוסמך להפעיל את שיקול דעתו, מה שיוצר חברה אחראית ומאוזנת.
מאמר זה בא להציג כמה מן הפערים המשמעותיים הקיימים בנושא לשון הרע, בין חוק איסור לשון הרע ובין הלכות לשון הרע. להלן דוגמאות לפערים בין החוק ובין ההלכה, בין הכרעה אנושית ובין צדק אלוקי.
בפרק הראשון של פרשת 'וישב' המילה 'אח', בהטיות שונות, מופיעה תשע עשרה פעמים. אבל המילה הזאת מופיעה שוב ושוב לא רק בפרשה זו. כמעט בכל המצוות החברתיות שבתורה כתוב 'אחיך', 'עמיתך' או 'רעך'. כל זה מלמד על המקום המרכזי שתופס ערך ה'אחווה' בתורה – גם כתשתית למוסר החברתי.
כחלק מהרצון להשמיד את תרבות ישראל ולבולל את העם היהודי, גזרו היוונים גזרות הפוגעות במשפחה היהודית, ו"כל בתולה הנישאת תיבעל אצל ההגמון תחילה". כנגד גזרות הללו תיקנו חז"ל הלכות שנועדו להבליט את ערכי המשפחה. נרצה במאמר זה להתבונן בהלכה יחודית שנמצאת בחנוכה, ודרכה לבחון את יסודותיה וסודותיה של המשפחה בישראל.
מצווה עשה מהתורה לתת לעני צדקה – "כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן... פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ". וכל שהגיע אליו עני, ולא נתן לו צדקה, עבר על איסור לא תעשה מהתורה – "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן".
על יתרונותיה וחסרונותיה של מדינת הרווחה והשיטה הכלכלית העדיפה, נשתברו קולמוסים רבים. במאמר זה לא נחזור על הראשונות, אלא נעסוק בהצעה של פתרון חלקי, בו יוכלו העומדים משני קצוות המתרס לצדד, וכמובן נבחן הצעה זו בעיני התורה.
בראש חודש אלול נפתחה שנת הלימודים בישיבות, במכינות ובמדרשות. אנו שמחים בפריחה הבלתי רגילה של עולם התורה הדתי-לאומי. בתוך כל זה עלינו להבטיח את האפשרות של כל בני הציונות הדתית להצטרף למעגל הלומדים.
הדאגה לגורלם של אחינו הנתונים בצרה ובשביה בידי חיות הטרף של החמאס בעזה נוגעת עמוק בלב של כולנו. אחת ההצלחות הגדולות של סינוואר ימ"ש היא ליצור פילוג עמוק בחברה הישראלית סביב שאלת החטופים, ובכך להקשות עלינו לנצח במלחמה.
בתמיכת משרד התרבות והספורט