מעיקר דינה של תורה מצווים אנחנו על ראש השנה – יום אחד. ברם, מעשית – אנחנו מקיימים שני ימי ראש השנה. ממאמר זה עולה שההנמקה להנהגה זו מתפרשת בדרך מהופכת וקוטבית בין תורת ה"נגלה" לתורת ה"נסתר". בעוד של"נגלה" מדובר בהליך דיעבדי-מאולץ, הרי של"נסתר" מדובר בהנהגה ראויה מלכתחילה. תפיסה ייחודית זו משליכה על הבנת מהות עניינו של היום השני של ראש השנה.
עיקרו של ראש השנה הוא המלכת ד', ועיקרה של "המלכה" הוא התבטלות כלפי הבורא, עד כדי מסירת הנפש. אנחנו מוצאים בתפילת ראש השנה שתי צורות של תפילה הקשורות לעקידה: א. "ועקדת יצחק ברחמים תזכור"; ב. "ותראה לפניך עקידה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו על גבי המזבח".
בתמיכת משרד התרבות והספורט
