חסד שבמלכות – צדקה ממלכתית ומדינת רווחה לאור ההלכה
במאמר זה נעמוד על כמה עקרונות שניתן ללמוד ממצווה זו על מדיניות הרווחה במדינת ישראל, שאת כולם ניתן לסכם בביטוי אחד – תשומת לב לעולמו הרגשי של העני.
השאלה מה יש לתורה לומר על רעיון מדינת הרווחה וכיצד יש לנהלה עפ"י התורה נדונה כבר במשך מספר דורות. עצם קיומו של הדיון מוכיח שההלכה יכולה להנחות מדיניות חברתית אקטואלית ושיש לתורה הרבה מה לומר בתחום החברתי-כלכלי כאן ועכשיו.
שנת מעשר עני מהווה הזדמנות בשביל העניים לזכות בביטחון תזונתי מעבר לצרכים המינימליים שלהם. המעשר ניתן לעניים מכוח התפקיד שהם ממלאים בחברה האנושית, ולכן בגורן הוא ניתן בעל כורחו של בעל הבית. בבית, מאידך, הוא מוסמך להפעיל את שיקול דעתו, מה שיוצר חברה אחראית ומאוזנת.
מאמר זה בא להציג כמה מן הפערים המשמעותיים הקיימים בנושא לשון הרע, בין חוק איסור לשון הרע ובין הלכות לשון הרע. להלן דוגמאות לפערים בין החוק ובין ההלכה, בין הכרעה אנושית ובין צדק אלוקי.
בפרק הראשון של פרשת 'וישב' המילה 'אח', בהטיות שונות, מופיעה תשע עשרה פעמים. אבל המילה הזאת מופיעה שוב ושוב לא רק בפרשה זו. כמעט בכל המצוות החברתיות שבתורה כתוב 'אחיך', 'עמיתך' או 'רעך'. כל זה מלמד על המקום המרכזי שתופס ערך ה'אחווה' בתורה – גם כתשתית למוסר החברתי.
מצוות צדקה מוטלת על כל אדם ביחס למעגלים הקרובים אליו – בני משפחתו ובני מקומו, והיא הולכת ומתפשטת אל המעגלים הרחבים יותר.
מיוחד הוא חג הפורים בשתי מצוות שבין אדם לחבירו: משלוח מנות ומתנות לאביונים.
מאז חטא אדם הראשון אנחנו חיים בעולם בלתי־מושלם באופן מובנה, ואין מנגנון ממשלתי "שיפתור" את כל הבעיות החברתיות.
ויכוח בין הרב אלי כאהן זצ"ל לבין הרב עזריאל אריאל בסוגית מדיניות חברתית
בתמיכת משרד התרבות והספורט