מה יש לתורה לומר על הרעיון של מדינת רווחה? האם הסיוע לחלשים הוא חובה בלעדית של המדינה? תהיה אשר תהיה התשובה, מהו היחס בין אחריות המדינה לבין האחריות של הקהילה, המשפחה והפרט? – על כך, הסכת [פודקסט] מעמיק, בו משוחחים ד"ר רועי יוזביץ' והרב עזריאל אריאל. כל זה – על רקע הספר 'חסד שבמלכות'.
מאמר זה עוסק בשאלות ההלכתיות העקרונית של לימודי חול כהכנה ללימודי מקצוע, וביכולת בית הדין לכפות את האב על לימודים אלו לבנו. בירור זה מצריך לעסוק בשתי שאלות: א) האם חובת האב ללמד את בנו אומנות נפסקה להלכה, ובהנחה שכן - מה נכלל בהגדרת "אומנות"? ב) אם נניח שהאב חייב ללמד את בנו אומנות, האם עקרונית ניתן לכפות את האב לקיומה של חובה זו?
חסד שבמלכות – צדקה ממלכתית ומדינת רווחה לאור ההלכה
אומנם ישנו ערך גדול בהבאת גופות החטופים לקבר ישראל, אך מצד ההלכה העניין מורכב הרבה יותר. גם אם נניח שהם נכנסים תחת ההגדרה של "מת מצווה", עדיין זה אינו גורם להתיר סיכון חיי אדם ברמה גבוהה לשם כך. אם נשכיל לאמץ את עמדת ההלכה, ממילא המחיר הביטחוני הכרוך בכך ירד משמעותית
מאמר זה עוסק בשאלות ההלכתיות העקרונית של לימודי חול כהכנה ללימודי מקצוע, וביכולת בית הדין לכפות את האב על לימודים אלו לבנו.
בסולם הערכים התורני והבינלאומי מוסכם שלכל אדם זכות להליך משפטי שוויוני והגון
שיעור מפי הרב עזריאל אריאל שליט"א בנושא מיצוי חוסר זכאויות בקרב זכאי הביטוח הלאומי
"מדוע אנחנו תמיד צודקים". הוא טוען שלכל אדם יש שש אינטואיציות מוסריות: חמלה, הגינות, חירות, נאמנות, סמכות וקדושה. שלוש האינטואיציות הראשונות דומיננטיות אצל אנשים שמגדירים את עצמם כליברלים, ואילו אצל השמרנים ישנה נוכחות דומה של כל שש האינטואיציות.
ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון, היה נוהג לתת מענק מיוחד ומכתב אישי לכל אם שזכתה להביא לעולם עשרה ילדים. נהוג לכנות משפחות עם מספרים כמו מספר זה בתואר 'משפחה ברוכת ילדים'. אך האם כולם מזדהים כיום עם תואר זה? מתברר שלא.
במאמר זה נעמוד על כמה עקרונות שניתן ללמוד ממצווה זו על מדיניות הרווחה במדינת ישראל, שאת כולם ניתן לסכם בביטוי אחד – תשומת לב לעולמו הרגשי של העני.
בתמיכת משרד התרבות והספורט
