האם מי שלא נושא בעול יכול לקבל החלטות לגבי התנהלות הציבור?
מה הייתה דעתו של הרב קוק זצ"ל בנושא זה?
מה ההבדל בין הערכים חרות אחווה ושוויון? וכיצד ניתן לקבוע מהו הערך המרכזי?
מינוי נשים לתפקידים ציבוריים - הלכה שהזמן גרמה?
המבקר בבניין הכנסת, שבירושלים, רואה מולו מנורה מרשימה בת שבעה קנים. מנורה זו מסמלת את המנורה שהייתה בבית המקדש. כינונה של המנורה החדשה עורר בשעתו דיון הלכתי שהונח לפתחו של הרב הרצוג זצ"ל - רבה הראשי הראשון של מדינת ישראל. המאמר שלפנינו מבהיר את הדילמה ההלכתית, ואת המענה שהרב הרצוג נתן לה.
תלמיד-חבר היה הרב חרל"פ זצ"ל לרב קוק זצ"ל. הערכתם ההדדית היא מן הידועות, ולימים פירסם הרב צבי יהודה זצ"ל, בספר "הד הרים", מיקבץ התכתבויות ביניהם. המאמר חושף לראשונה שהרצי"ה השמיט איגרת מקובץ אגרות הראיה, ואף מספר משפטים מאיגרת נוספת, וכל זאת בשל ענוותנותו של הרב חרל"פ ובקשתו להצניע שבחים מופלגים שכתב אודותיו הרב קוק.
מחבר המאמר סוקר את הבריתות שהיו לארוך הדורות דרך האבות, סיני ועד הכניסה לארץ
בירור מקיף באשר ליסודות המשטר הנוהג בישראל - כברוב העולם המערבי – המשטר הדמוקרטי. זאת, על פי דרכה של תורה
אברהם אבינו מכונה "נשיא אלוהים" מה המשמעות לכך מבחינת אנשי המקום ומבחינת תפקידו בעולם, מהי ההנהגה אותה למדים מנשיא שמוחל על כבודו לפני עם הארץ ורק מכבד אותם. מהנהגות אלו נוכל ללמוד על הנהגת המלוכה בישראל כנושאת בשורה לעולם מאת אנשי האמונה המפיצים תורת ה' בעולם.
מתי יאמרו "משיב הרוח ומוריד הגשם", וכן "תן טל ומטר לברכה", באותן ארצות "מוחלפות" בהן בין סוכות לפסח הם ימות חמה ובין פסח לסוכות הם ימות גשמים. זה המצב בדרום אמריקה, ויהודי ארגנטינה התחבטו אפוא בשאלה. בתשובת הרב קוק לשאלה, כלולה הבהרה מהותית אשר מצביעה על מרכזיותה ההלכתית-רוחנית של ארץ ישראל גם לבני התפוצות.
בתמיכת משרד התרבות והספורט
