"מדוע אנחנו תמיד צודקים". הוא טוען שלכל אדם יש שש אינטואיציות מוסריות: חמלה, הגינות, חירות, נאמנות, סמכות וקדושה. שלוש האינטואיציות הראשונות דומיננטיות אצל אנשים שמגדירים את עצמם כליברלים, ואילו אצל השמרנים ישנה נוכחות דומה של כל שש האינטואיציות.
במאמר זה נעמוד על כמה עקרונות שניתן ללמוד ממצווה זו על מדיניות הרווחה במדינת ישראל, שאת כולם ניתן לסכם בביטוי אחד – תשומת לב לעולמו הרגשי של העני.
שנת מעשר עני מהווה הזדמנות בשביל העניים לזכות בביטחון תזונתי מעבר לצרכים המינימליים שלהם. המעשר ניתן לעניים מכוח התפקיד שהם ממלאים בחברה האנושית, ולכן בגורן הוא ניתן בעל כורחו של בעל הבית. בבית, מאידך, הוא מוסמך להפעיל את שיקול דעתו, מה שיוצר חברה אחראית ומאוזנת.
בפרק הראשון של פרשת 'וישב' המילה 'אח', בהטיות שונות, מופיעה תשע עשרה פעמים. אבל המילה הזאת מופיעה שוב ושוב לא רק בפרשה זו. כמעט בכל המצוות החברתיות שבתורה כתוב 'אחיך', 'עמיתך' או 'רעך'. כל זה מלמד על המקום המרכזי שתופס ערך ה'אחווה' בתורה – גם כתשתית למוסר החברתי.
בראש חודש אלול נפתחה שנת הלימודים בישיבות, במכינות ובמדרשות. אנו שמחים בפריחה הבלתי רגילה של עולם התורה הדתי-לאומי. בתוך כל זה עלינו להבטיח את האפשרות של כל בני הציונות הדתית להצטרף למעגל הלומדים.
הדאגה לגורלם של אחינו הנתונים בצרה ובשביה בידי חיות הטרף של החמאס בעזה נוגעת עמוק בלב של כולנו. אחת ההצלחות הגדולות של סינוואר ימ"ש היא ליצור פילוג עמוק בחברה הישראלית סביב שאלת החטופים, ובכך להקשות עלינו לנצח במלחמה.
הציפייה להדחתו של בעל תפקיד שכשל מיד עם תום המלחמה היא טבעית ואף הכרחית, אך מורכבת משלל היבטים הכוללים תיקון עומק של הכלל והפרט מתוך שאיפה ליצור עתיד טוב ומתוקן יותר.
מהם עקרונותיו של המוסר היהודי שלאורו נדרש צה"ל לפעול ולנצח?
מצוות צדקה מוטלת על כל אדם ביחס למעגלים הקרובים אליו – בני משפחתו ובני מקומו, והיא הולכת ומתפשטת אל המעגלים הרחבים יותר.
אחת הסוגיות הטעונות ביותר היא השוויון. צד אחד רואה בשוויון ערך עליון, שעליו לתפוס מקום של כבוד בחוקה הבלתי כתובה שיצר הבג"ץ, וצד שני רואה בו איום על זהותה של המדינה כמדינתו של העם היהודי וכזו שאמורה לממש ערכים יהודיים. ויכוח זה מחייב אותנו לברר מה יש לתורה עצמה לומר על מושג ה'שוויון',
בתמיכת משרד התרבות והספורט
