עתות מצוקה לא חסרו לעם ישראל, ובכל זאת "מעשי אבות" שהם "סימן לבנים" מחייבים אותנו להתבוננות במעש הקדמונים ובהנהגותיהם
בחברה התרבותית המודרנית, בחברה הדמוקרטית אשר הציבור גאה להשתייך אליה, הפכה 'הכרעת הרוב' לא רק למוסכמה מחייבת אלא גם למוסכמה מוסרית.
מחד גיסא, במאמר שפורסם בידי המכללה לביטחון לאומי בשיתוף אוניברסיטת חיפה בשנת 2009, כתב משה טרדמן, כי רוב-ככול המסתננים מאריתריאה אינם נרדפים אלא מהגרי עבודה. מאידך גיסא, ד"ר טרישה רדאקר- כתבה שרובם אינם מהגרי עבודה אלא פליטים.
אחד מהתחומים שבהם ראה הרב קוק חובה לעסוק היה נושאים שלטוניים הקשורים ליהודי המדינה. אחד הנושאים שעמדו על הפרק היה גיוס רבנים ובני ישיבות לצבא האנגלי.
תיאורה של מלכות ישראל כ"עם לבדד ישכון" אינו פוטר אותה מהיזקקות לבריתות עם מדינות שונות, סמוכות ורחוקות. אדרבה, כ"כבשה בין שבעים זאבים" אין לה הרבה ברירות.
על ההכרעה ההלכתית הגורסת כי מלחמות ישראל של העת החדשה, מעת קום המדינה ומעט קודם לכן, מוגדרות 'מלחמת מצוה'
הסברת 'תכנית פינוי החללים' המוגשת על-ידי גורמי הרבנות הצבאית כחלק מתכנית לחימה, ועיסוק בדילמות שונות הנוגעות לזיהוי ופינוי חללים
דיון הלכתי בנושא- לחימה שנעשית אל מול אוכלוסייה מעורבת, חיילים ואזרחים הנמצאים במתחם אחד ומעורבים אלה באלה.
דיון הלכתי במגוון תרחישים שונים הנוגעים למימד הנפשי במלחמה. תרחישים אלה, מהם שנוגעים ללוחם עצמו, מהם שנוגעים לעורף האזרחי ומהם שנוגעים לשאלת היחס לאויב
רבים גדולים וגם טובים מן הפוסקים האחרונים נתלו בקרנות מזבחו של מרן הרב זצ"ל, עד שנימנו וגמרו לראות בהם נדבך יסודי בבנייה התורני- הלכתי של מדינת ישראל.
בתמיכת משרד התרבות והספורט
