בפרק הראשון של פרשת 'וישב' המילה 'אח', בהטיות שונות, מופיעה תשע עשרה פעמים. אבל המילה הזאת מופיעה שוב ושוב לא רק בפרשה זו. כמעט בכל המצוות החברתיות שבתורה כתוב 'אחיך', 'עמיתך' או 'רעך'. כל זה מלמד על המקום המרכזי שתופס ערך ה'אחווה' בתורה – גם כתשתית למוסר החברתי.
בראש חודש אלול נפתחה שנת הלימודים בישיבות, במכינות ובמדרשות. אנו שמחים בפריחה הבלתי רגילה של עולם התורה הדתי-לאומי. בתוך כל זה עלינו להבטיח את האפשרות של כל בני הציונות הדתית להצטרף למעגל הלומדים.
הדאגה לגורלם של אחינו הנתונים בצרה ובשביה בידי חיות הטרף של החמאס בעזה נוגעת עמוק בלב של כולנו. אחת ההצלחות הגדולות של סינוואר ימ"ש היא ליצור פילוג עמוק בחברה הישראלית סביב שאלת החטופים, ובכך להקשות עלינו לנצח במלחמה.
הציפייה להדחתו של בעל תפקיד שכשל מיד עם תום המלחמה היא טבעית ואף הכרחית, אך מורכבת משלל היבטים הכוללים תיקון עומק של הכלל והפרט מתוך שאיפה ליצור עתיד טוב ומתוקן יותר.
מהם עקרונותיו של המוסר היהודי שלאורו נדרש צה"ל לפעול ולנצח?
מצוות צדקה מוטלת על כל אדם ביחס למעגלים הקרובים אליו – בני משפחתו ובני מקומו, והיא הולכת ומתפשטת אל המעגלים הרחבים יותר.
אחת הסוגיות הטעונות ביותר היא השוויון. צד אחד רואה בשוויון ערך עליון, שעליו לתפוס מקום של כבוד בחוקה הבלתי כתובה שיצר הבג"ץ, וצד שני רואה בו איום על זהותה של המדינה כמדינתו של העם היהודי וכזו שאמורה לממש ערכים יהודיים. ויכוח זה מחייב אותנו לברר מה יש לתורה עצמה לומר על מושג ה'שוויון',
מיוחד הוא חג הפורים בשתי מצוות שבין אדם לחבירו: משלוח מנות ומתנות לאביונים.
מדוע נדרש היה להקים עוד מכון מחקר, שיעסוק בנושאי חברה ורווחה? האם החזון שלו מסתפק ביישומה של ההלכה בעוד תחום בחיים המודרניים, או שמא יש בו ערך מוסף ייחודי?
אחת לכמה שנים עולה לכותרות אירוע בו נדרשת מערכת המשפט להכריע בנוגע לגורלו של תינוק ששני זוגות הורים דורשים לקבל אותו לידיהם ולגדל אותו. תקדים לכך נמצא כבר בתנ"ך ב"משפט שלמה", בו טוענת כל אחת מן הנשים כי התינוק הוא בנה. בחודשים האחרונים אנו מלווים אירוע מטלטל, בו הוחלפו מספר עוברים במעבדה לפוריות.
בתמיכת משרד התרבות והספורט
