הרוחות סוערות שוב ושוב בגין פרסומים בתקשורת על פגיעות חמורות המיוחסות לאנשים ידועים ומפורסמים. אינני משפטן ואינני שוטר או חוקר, ואין בידי כלים לנתח את המידע שהתפרסם – מה נכון בו ומה לא, ומהי משמעותו הפלילית, ההלכתית או המוסרית. הדברים הבאים ייכתבו כולם מתוך נקודת מוצא זו, של אי ידיעה, וככל שהתמונה תתבהר יהיה מקום לעדכן בהתאם את המסקנות המעשיות.
בעולם המערבי הייתה עד לאחרונה רק דרך אחת לטיפול בפגיעות מיניות, והיא: דרך מערכת אכיפת החוק, המשטרה, בתי המשפט ובתי הכלא. אך דרך זו לוקה בחסר
בשיחות עם לא מעט אנשי חינוך העוסקים בחינוך הבנות, עולה תחושה של "עמידה בפני שוקת שבורה" בכל הנוגע ללבושן של הבנות. הנושא הפך במוסדות רבים לזירת מאבק, ובחלק מהם אף הורם דגל לבן.
לצערנו, עדיין לא נוצרה משנה סדורה דיה בשאלות הנובעות ממציאות של עבודת גברים ונשים אלו לצד אלו במשך שעות רבות בכל יום. השאלות קיימות כמעט בכל מקום עבודה, כולל מוסדות החינוך התורניים. מטרתו של מסמך זה היא להעמיד את העקרונות שעוצבו לאורך הדורות על ידי חכמי ישראל בשאלה רגישה זו, ולהציע הדרכות מעשיות תוך תשומת לב להיבטים ההלכתיים, הערכיים, החינוכיים והפסיכולוגיים של הנושא – ואף לאתגרים הייחודיים העולים מתוך המאפיינים הייחודיים של מציאות החיים בדורנו.
ההתנגשות בין הגישה שמתעדפת שחרור חטופים לבין זו המבכרת את הניצחון על חמאס היא ויכוח קלאסי בין קולקטיביזם לאינדיבידואליזם, היהדות, שמציגה דרך שלישית, דואגת מאוד לכל אבר באומה – אבל לא על חשבון פגיעה אנושה בגוף כולו.
הדברים נאמרו בכינוס מיוחד של התלמידים בספריית הישיבה בחודש אייר תשמ"ד, לאחר שנתפסה החבורה שכונתה "המחתרת היהודית". חבריה הואשמו בכך שביצעו ותכננו פיגועים בערבים וכן תכננו לפוצץ את המסגדים בהר הבית כדי לקרב את הגאולה, לאור שיקולים קבליים. ברקע נוסף של הדברים – מחלוקת שהתעוררה בזמן המאבק על חבל ימית, בשאלה אם יש מצוות יישוב הארץ במקום שהמדינה החליטה להחריב.
חלוצי החוות והגבעות עומדים בחוד החנית ביישוב הארץ בימים אלה. לצד פעולות ההתיישבות, לעיתים מהמקומות הללו יוצאות גם פעולות יזומות נגד ערבים במטרה למרר את חייהם. הניסיון לדמות את הפעולות הללו לקנאותו של פנחס אינו עולה בקנה אחד עם פוסקי ההלכה במשך הדורות
מה יש לתורה לומר על הרעיון של מדינת רווחה? האם הסיוע לחלשים הוא חובה בלעדית של המדינה? תהיה אשר תהיה התשובה, מהו היחס בין אחריות המדינה לבין האחריות של הקהילה, המשפחה והפרט? – על כך, הסכת [פודקסט] מעמיק, בו משוחחים ד"ר רועי יוזביץ' והרב עזריאל אריאל. כל זה – על רקע הספר 'חסד שבמלכות'.
אומנם ישנו ערך גדול בהבאת גופות החטופים לקבר ישראל, אך מצד ההלכה העניין מורכב הרבה יותר. גם אם נניח שהם נכנסים תחת ההגדרה של "מת מצווה", עדיין זה אינו גורם להתיר סיכון חיי אדם ברמה גבוהה לשם כך. אם נשכיל לאמץ את עמדת ההלכה, ממילא המחיר הביטחוני הכרוך בכך ירד משמעותית
בתמיכת משרד התרבות והספורט
