עתות מצוקה לא חסרו לעם ישראל, ובכל זאת "מעשי אבות" שהם "סימן לבנים" מחייבים אותנו להתבוננות במעש הקדמונים ובהנהגותיהם
בחברה התרבותית המודרנית, בחברה הדמוקרטית אשר הציבור גאה להשתייך אליה, הפכה 'הכרעת הרוב' לא רק למוסכמה מחייבת אלא גם למוסכמה מוסרית.
מחד גיסא, במאמר שפורסם בידי המכללה לביטחון לאומי בשיתוף אוניברסיטת חיפה בשנת 2009, כתב משה טרדמן, כי רוב-ככול המסתננים מאריתריאה אינם נרדפים אלא מהגרי עבודה. מאידך גיסא, ד"ר טרישה רדאקר- כתבה שרובם אינם מהגרי עבודה אלא פליטים.
הכלל ההלכתי 'דינא דמלכותא דינא' נדון רבות, להלכה ולמעשה. להלן נבחן את השאלה אם כלל זה אמור אך ורק ביחס לחוקים שלטוניים וממסדיים.
יו"ר ועדת חוקה ח"כ ניסן סלומינסקי ביקר במרכז תורה ומדינה בניצן ונפגש עם הרב יגאל קמינצקי ורבני המרכז העוסקים בנושאי מדיניות ושלטון על פי ההלכה
ההיסטוריה הוכיחה שהגדרה אנושית לערכי טוב ויושר, עלולה להחריב עולם. מן המפורסמות- שבין גדולי הדוגלים בערך צער בעלי חיים, היו רבים שלא חמלו על בני אדם
על חומרתה של נטילת הידיים, דיון בשאלה האם ניתן לפטור או להקל על אדם בשל מגבלה קשה, והצגת פתרונות שונים שיש לראות בהם "הקל הקל תחילה"
הצגת גישות שונות העוסקות בשאלה: האם מותר לאדם לייעד את כל כספי הצדקה לאדם אחד. שאלה זו מתבררת תוך כדי עיון במחלוקת בהלכות צדקה בין הרמב"ם למהר"ל
בתמיכת משרד התרבות והספורט
