אחת הסוגיות הטעונות ביותר היא השוויון. צד אחד רואה בשוויון ערך עליון, שעליו לתפוס מקום של כבוד בחוקה הבלתי כתובה שיצר הבג"ץ, וצד שני רואה בו איום על זהותה של המדינה כמדינתו של העם היהודי וכזו שאמורה לממש ערכים יהודיים. ויכוח זה מחייב אותנו לברר מה יש לתורה עצמה לומר על מושג ה'שוויון',
תפיסה רווחת מציגה את תכלית השמיטה לקדם שוויון חברתי, אך מעיון במקורות עולה שייעודה העיקרי הוא לעצב יחס אחר אל הרכוש ולמוסס את הקשיחות של זכות הקניין...
כאשר המערכות הטבעיות מבוטלות וקורסות, יכול אדם בשם האידיאלים הכלל-אנושיים הגדולים, לאבד את הרגישות האנושית הפשוטה שממנה יונקת החמלה על אחיו ומשפחתו.
הבחירות מטרתן לייצג את דעת הציבור. עד כמה חשוב שקולם של קהלים שונים יישמע בשיח הציבורי? ועד כמה חשוב לבחור בנציגים המיצגים את הציבור? הרב יובל גלאס במאמרו "שוויון בבחירת נציגי ציבור" מסיק מספר תובנות מתוך בחירת מנהיגי עם ישראל במדבר ולאורך הדורות.
הערכים, השוויון וזכות הקניין, באים לידי ביטוי, ושניהם נשענים על בריאת האדם בצלם א-לוהים. מכך שיש לאדם בחירה חופשית ואחריות למעשיו, ויכולת לשמור על העולם ולשכללו, מתחייב שמה שהוא יוצר וקונה יהיה שייך לו. מכך שכל אדם נברא בצלם א-לוהים מתחייב שלכל בני האדם יהיו זכויות וחובות שוות בעניינים הבסיסיים
שאלת השוויון – רחבה היא עד מאד. לא רק בתחום הכלכלי היא עוסקת, אלא מתפרשת על כל תחומי החיים: שוויון בין גברים לנשים, בין בני עמים שונים, בין אזרחים לגרים, ועוד ועוד. ואנו, נידרש לשאלה זו מתוך מקורותיה של תורת ישראל.
בתמיכת משרד התרבות והספורט
