שאלת השוויון – רחבה היא עד מאד. לא רק בתחום הכלכלי היא עוסקת, אלא מתפרשת על כל תחומי החיים: שוויון בין גברים לנשים, בין בני עמים שונים, בין אזרחים לגרים, ועוד ועוד. ואנו, נידרש לשאלה זו מתוך מקורותיה של תורת ישראל.
על מצוות צדקה ליחיד ולציבור
מדיניות – משמעותה תוכנית המוטלת על החברה, והשאלה העקרונית הנשאלת היא: האם החברה נושאת באחריות לרווחתו של הפרט, או שהאחריות לכך מוטלת על כתפי כל יחיד ויחיד? ובמונחים הלכתיים: מה גדרה של מצוות צדקה המוכרת לנו מהתורה, האם רק הפרט חייב במצווה זו או גם הכלל?
עני שאיננו נושא בעול עם החברה שמסייעת ועוזרת לו, הוא איננו מוכן לעבוד או שהוא בררן ואיננו מוכן לקבל כל עבודה שמוצעת לו – האם חייבים לתת לו מעשר עני או צדקה? מציאות זו מוכרת אצל אנשים המקבלים דמי אבטלה, אך אינם מוכנים לקבל כל עבודה שמוצעת להם על ידי שירות התעסוקה.
מדוע נאלם קולה של התורה בעניינם של הנכים ובתוך כך היחס למאבק על ידי ארגוני הנכים לשם שיפור במצבם הכלכלי? מרכז 'אחווה' למדיניות חברה ומשפחה על פי התורה, הוקם כדי למלא את החלל – לנסח משנה חברתית יהודית סדורה, וליצור שפה ומערכת מושגים עדכנית המבוססת על תורת ישראל.
המאמר נכתב לרגל השקת הספר 'וחי אחיך עמך' – מדיניות חברתית וכלכלית על פי התורה, ובנוי על פיתוח הרעיונות שנכתבו בו.
בתמיכת משרד התרבות והספורט
