בראשית שנות... המדינה ושיטת הממשל
שתי מערכות הבחירות שהתרגשו על מדינת ישראל במהלך שנת תשע"ט - ובעיקר התסבוכת הפוליטית שנוצרה בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת ה-22, עוררו בשיח הציבורי הרהורים וערעורים.
שתי מערכות הבחירות שהתרגשו על מדינת ישראל במהלך שנת תשע"ט - ובעיקר התסבוכת הפוליטית שנוצרה בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת ה-22, כאשר לא הסתמן יתרון ברור לאחד משני הגושים - עוררו (שוב) בשיח הציבורי הרהורים וערעורים בדבר מידת המשילות שמעניקה השיטה הקואליציונית.
ברם, אין הדיונים על אופי שיטת הממשל בגדר חידוש של העת האחרונה, ובין הראשונים שנתנו דעתם על כך היו גדולי הרבנים שקיימו את הדיון ההלכתי כבר בראשית שנותיה של המדינה.
כך, למשל, הגה הרב הראשי י"א הרצוג בשלושה דפוסים של הגדרות למשטר הרצוי: מונרכיה תאוקרטית, תאוקרטיה דמוקרטית ונומוקרטיה. כמו כן, הוקדש הכרך הראשון של כתב העת 'התורה והמדינה', בעריכת הרב ש' ישראלי, לשאלות של סמכות ולגיטימציה.
דא עקא, שצורת השלטון המוכרת מהפסיקה ההלכתית, אשר נסמכת על הלכות מלכים לרמב"ם, היא המלוכה. לפיכך, לצורך הניסיון לבסס את משטר מדינת ישראל על אדני ההלכה, נדרשו הכותבים שמאמריהם פורסמו בכתב העת לדון בדגמים אחרים של סמכות ציבורית. כך, עסקו הרבנים ש' טנא, י' ד' כהן, מ' צ' נריה וא' קרלין בגדרי 'תקנות הקהל', 'טובי העיר' ו'תקנות ב"ד', ובמידת הרלוונטיות שלהם לעת הזאת. מאמרו המכונן של הרב ישראלי, שהתפרסם גם הוא באותו כרך, מבקש לבסס את דעת הראי"ה קוק ב"משפט כהן" (קמ"ד), כי בשעה שאין מלך "חוזרות אלה הזכויות של המשפטים לידי האומה בכללה".
הרב ישראלי מוכיח זאת על פי הר"ן ואברבנאל, שבהיעדר מלך עוברות סמכויות השלטון לשופט, במעמד של ממלא מקום זמני, אשר נקבע באחד משני האופנים: או על ידי נביא וסנהדרין או בדרך בחירה על ידי העם. "ולפי זה נראה, כי מועצת ממשלה שתיבחר בדרך של בחירות נכונות יהא לה סמכות בכל מה שנוגע להנהלת האומה כאותה סמכות שהייתה למלך ישראל"
