ברכת שחלק מכבודו
קבעו חז"ל (ברכות ט ע"ב) שיש מצווה לראות מלך ואפילו מלך גוי, שאם יזכה יבחין בינו ובין מלך ישראל, וכן נפסק להלכה גם בשולחן ערוך.
אחת מברכות הראיה היא ברכה על ראיית מלך. הגמרא (ברכות נח ע"א) מספרת על רב ששת שאפילו שהיה עיוור הלך לברך את הברכה, ובחכמתו ידע בדיוק מתי צריך לברך. בנוסף קבעו חז"ל (ברכות ט ע"ב) שיש מצווה לראות מלך ואפילו מלך גוי, שאם יזכה יבחין בינו ובין מלך ישראל, וכן נפסק להלכה גם בשולחן ערוך.[1] בגמרא (ברכות יט ע"ב) התירו אפילו לעבור על הלכות מסוימות לשם כך, כמו דילוג על קברי גויים לכוהנים. יש לברר, מה דין הברכה הזו בימינו. האם יש לברך אותה על מלכים, והאם יש לברך אותה על מנהיגים אחרים כמו ראשי ממשלה ונשיאים?
רבנו אברהם בר יצחק אב"ד, בעל ספר האשכול,[2] כתב שכדי לברך ברכת המלכים צריך שיתקיימו בשליט שלשה תנאים: שהוא חשוב בשלטון ובנשיאות כמלך, והורג במשפט, ואין מי שימחה בידו לשנות דברו. דבריו הובאו בארחות חיים,[3] וברדב"ז.[4]
הרדב"ז שם כתב, שכיון שהמלך יכול לבטל את דברי הפחה, אין לברך עליו ברכת המלכים. מסיים הרדב"ז, שהטוב והישר בזה לברך בלא שם ומלכות שבזה לא הפסיד כלום שהרי הוא נותן שבח להקב"ה שחלק מכבודו לבשר ודם. דברי הרדב"ז הובאו במג"א ובמשנ"ב.[5]
כן כתב גם בשו"ת חתם סופר,[6] שגדר המלך לעניין ברכה הוא כל שבידו להמית ולהחיות אפילו בעירו, וחידש עוד שגם אם נוסע מחוץ לממלכתו יש לברך עליו.
אולם יש שכתבו שכן יש לברך על נשיא מדינה משום שהכבוד והסמכות בידיו:
בשו"ת אפרקסתא דעניא[7] כתב שיש לברך על נשיא משום שיש לו יכולת להעניק חנינה וממילא זה נחשב כבודו, כמו כבוד שמים שביכולתו להמית ולהחיות. דבר זה נחשב כבודו אע"פ שלא דן במשפט, שכן דרך המלכים בימינו שאינם שופטים, ואין הבדל אם כן בינו לבן מלך חוץ מבחירתו לזמן. כן כתב בשו"ת שואל ונשאל,[8] על 'נשיא הרפובליקה':
הגם שהעם הם הנותנים לו כח ובחירה ובידם לשנותו, מ"מ מלך גמור הוא שהרי עתה יש בידו אותו הכח והשולטנות, דאלת"ה גם המלך המוריש מלכותו והוא קבוע עכ"פ העם הם הבוחרים או המסכימים בו ואם ירצו ימליכו זולתו. והגם דהנשיא ממשלתו מוגבלה ויש צירי העם ויועצים ועפ"י רוב דעות יקום דבר, מ"מ פשוט שאין זה גורע כלל מכחו שהרי הוא הוא הנעלה על כולם.
כלומר, מי שנעלה על כולם והסמכויות בידו, אע"פ שסמכותו תלויה בעם, יש לו דין מלך. כן כתב גם בספר תורת חיים סופר.[9] כן העלה בשו"ת באר משה[10] שיש לברך על נשיא ארה"ב ללא שם ומלכות כיוון שאין בידו להחיות ולהמית, אבל נשיא שאין משפט מתבצע ללא חתימתו יש לברך עליו. כן כתב הרב וואזנר[11] שראוי לברך על המכובד וגדול ביותר, ואין גרעון בכך שהוא כפוף לחוק בהוצאה להורג.
בארחות רבינו בעל הקהילות יעקב[12] כתב שיש לברך על נשיא ארה"ב אע"פ שאין בידו להמית. (לעומת זאת על נשיא מצרים כתב שאין לברך כיוון שתפס את הנשיאות לבד ולא התמנה ע"י העם. עוד כתב בשם הגרי"ח זוננפלד שהורה לא לברך על קיסר גרמניה שביקר בירושלים משום שהוא מזרעו של עמלק שכתוב בו מחה תמחה).
הרב משה שטרנבוך[13] כתב שעל נשיא אין לברך שהרי בסמכות בית הנבחרים להדיח אותו והוא רק שליח של העם לזמן. אולם על מלך יש לברך גם בימינו. בודאי יש לברך על מלך כמו מלך ירדן שכל הסמכויות בידו (ובשם הגי"ח זוננפלד כתב שאע"פ שנפגש עמו באוהל ולא הופיע בכבודו ברך עליו). יש לברך אפילו על מלכת אנגליה, אע"פ שאין בידה את הסמכויות. כיוון שהמלוכה בידה וביד צאצאיה, כבודה כבוד מלכים ממש, הממשלה יונקת את סמכותה ממנה והיא החתומה על החוקים.
בשו"ת יחוה דעת[14] כתב שאע"פ כן אין לברך על נשיא מדינה בימינו בשם ומלכות, כי הברכה היא כשרואה את כבודו ואת גודלו, ואילו הנשיא בימינו לובש בגדי אזרח רגילים.
כן כתב גם הציץ אליעזר[15] שאין לברך על נשיא ארה"ב, כי אין בכוחו לשפוט ולהרוג. על מלך ירדן יש לברך, אבל רק אם מופיע בכבודו עם בגדי מלכות ופמליה. כך כתב גם הרב פינטו בשו"ת נבחר מכסף, שללא כבודו לא חל חיוב הברכה.
הרב דב ליאור[16] כתב לברך דווקא על מלך שאין למי שמעליו יכולת לשנות את החלטתו. אין לברך על מלך טקסי כמו באנגליה. אבל יש לברך על מלך ירדן ומלך סעודיה.
הרב יעקב אפשטיין[17] כתב שיש לברך על ראש הממשלה:
נראה לומר שכל מי שכבוד ה' מתגלה בו יש לחלוק לו כבוד. ובישראל כשהכבוד האלוקי מתגלה במלך או בסמכות שלטונית גבוהה כרה"מ, יש לחלוק לו כבוד, כי לא על הסמכות והפמליא מברכים כי אם על כבוד ה' המתגלה באותו מלך או שר. ובמדינת ישראל, נראה לומר שב"ה שזכינו לשיבת עצמאותנו וליסד מדינה בעוז מדיני, אע"פ שאין היא בשלמות, יש מקום לברך על בעל הסמכות השלטונית המייצג במעמדו את כבוד ה' המתעלה.
הרב זולדן[18] חולק על סברה זו, וסובר שראש הממשלה אינו אלא ראש המפלגה הגדולה ביותר, והוא אפילו אינו יכול לבחור את השרים שאינם ממפלגתו.
הרב אבינר[19] אומר שבימינו אין מלך, ואין לברך כלל, אפי' לא על נשיא ארה"ב. גם הרב אליעזר מלמד[20] כתב שלא לברך, כי כל המטרה של המהפכה הדמוקרטית היא שלא יהיה מלך שיש בידו סמכויות בלתי מוגבלות.
לעומתם הרב יהודה זולדן[21] כותב שבימינו במדינת ישראל יש לברך על ראיית נשיא המדינה כיוון שהוא עומד בראש השלטון, אע"פ שסמכויותיו מצומצמות בעיקר לחנינה, וכפי שיש לברך על מלכת אנגליה.
למסקנה: נחלקו אחרוני זמננו האם יש לברך את ברכת 'שחלק מכבודו' על נשיא מדינה דמוקרטית:
י"א שלא לברך – חתם סופר, הרב שטרנבוך, הליכות שלמה (אויערבך), ציץ אליעזר, הרב ליאור, הרב אבינר, פניני הלכה.
י"א לברך על נשיא מדינה כמו נשיא ארה"ב – קרית חנה דוד, שואל ונשאל 'נשיא רפובליקה', תורת חיים סופר, קהילות יעקב. או על ראש ממשלה – חבל נחלתו.
י"א לברך ללא שם ומלכות על נשיא כמו נשיא ארה"ב – יחווה דעת (כי לא לובש בגדי מלכות). באר משה (אין בידו להמית ולהחיות. וכן כל המלכים והשליטים בזה"ז).
י"א לברך על מי שסמכות החנינה בידיו - אפרקסתא דעניא, הרב וואזנר. יתכן שלדעה זו יש לברך גם על נשיא מדינת ישראל.
הרב יהודה זולדן כותב לברך על נשיא מדינת ישראל כי הוא עומד בראש העם מבחינה שלטונית, והוא האזרח מספר אחד בכבוד ומעלה.
[1] שו"ע או"ח סי' רכד סעי' ח – ט.
[2] יו"ד סי' לב.
[3] הלכות ברכות אות מט.
[4] ח"א סי' רצו.
[5] או"ח סי' רכד סע' ח.
[6] או"ח ח"א סי' קנט.
[7] ח"א סי' לב. ר' דוד ב"ר ברוך קלונימוס שפרבר מגדולי רבני רומניה. נולד בשנת תרל"ה (1875). שימש כרבה של ברשוב.
[8] ח"א או"ח סי' עג.
[9] סי' רכד אות י.
[10] ח"ב סי' ט.
[11] שבט הלוי ח"א סי' לה.
[12] ח"א עמ' צג.
[13] תשובות והנהגות כרך ב סי' קלט.
[14] ח"ב סי' כח.
[15] חלק כ"ב סי' יד.
[16] דבר חברון או"ח סי' רח.
[17] חבל נחלתו ח"א סי' כ.
[18] תחומין כ עמ' 119-130; מלכות יהודה וישראל עמ' 129-130; תחומין כב עמ' 33-39.
[19] תשובה באתר ובדברים שבע"פ שם.
[20] פניני הלכה ברכות, ברכות הראיה כ, ברכת המלכים בזמן הזה.
[21] במאמר ראיית פני מלך ומנהיג וברכתה, פרק ו המתברכים, עמ' 123 - 127 ובמסקנה עמ' 130.
