שלטון וממשל חוץ-טריטוריאלי
האם יתכן שמקום מושבן של מערכות שלטון ריבוניות על עם ישראל יהיה בחו"ל? דומה כי פורים עשוי לזרות אלומת אור מסויימת על השאלה.
האם יתכן שמקום מושבן של מערכות שלטון ריבוניות על עם ישראל יהיה בחו"ל? דומה כי פורים עשוי לזרות אלומת אור מסויימת על השאלה.
בהיסטוריה האנושית אירע, לא אחת, שמלך הוגלה ממקומו ע"י כובש חיצוני, או ע"י בני עמו. דבר זה לא הפריע למלך להמשיך ולראות את עצמו כשליט, בכל הנוגע למתרחש בארץ ממנה הוגלה. גם במערכות השלטון המודרניות, מצאנו תופעה דומה. לדוגמה, בתקופת השלטון הנאצי על פולין, במהלך מלחמת העולם השניה, ישבה בלונדון ממשלה פולנית שראתה את עצמה כריבון "האמיתי" לכל המתרחש בפולין. הדבר נעשה מתוך מחשבה שלאחר תום ימי הכיבוש, ממשלה זו תשוב להיות הריבון בפועל ולא רק בכח.
האם גם, לפי תורת ישראל, ישנו תוקף לשלטון גולה? האם החלטותיו מחייבות את יושבי ארץ ישראל?
ככלל, השלטון על עם ישראל, מחובר עם מקום המושב הטבעי: ארץ ישראל. ההלכה הראשונה של הרמב"ם ב"הלכות מלכים ומלחמותיהם", היא: "שלוש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ - למנות להם מלך". כך גם בתוספתא (סנהדרין ד הל' ו) שנינו: "אין מעמידין מלך ישראל בחו"ל". אולם, מה באשר לשאר מערכות השלטון - לדוגמה, אילו היה מקום מושב הסנהדרין בחו"ל, האם ההחלטות מחייבות את יושבי ארץ ישראל?
במס' מגילה (ז ע"א) מספרים לנו חז"ל: "אמרה אסתר לחכמים קבעוני לדורות", וכך אכן נאמר במגילת אסתר (ט, כט): "ותכתוב אסתר... את כל תוקף". מכך לומדת הגמרא, שימי הפורים נקבעו לדורות עולם לעם ישראל.
ובכן, האם יכולים היו אסתר ומרדכי, שעה שהם יושבים בחו"ל, לתקן תקנה עבור יהודי העולם, לרבות יושבי ארץ ישראל? האם כשחז"ל מספרים לנו שאסתר "אמרה לחכמים", כוונתם היא דווקא ל"אנשי הכנסת הגדולה" שבאותה העת ישבו בארץ ישראל?
להלכה, לא ניתן להכריע מכח הסוגיה בה עסקנו, אולם נכון לה לשאלה עצמה שתהא נדונה במסגרת העיסוק בסוגיה הרחבה של "תורה ומדינה".
-------------------------------------------------------------------------------------
