השפעת ריבונות על קביעת פורים במשנת הרב גורן זצ"ל
פורים נחגג בשני ימים שונים: י"ד באדר לבני ה'פרזים' - רוב ישראל, ט"ו באדר לבני ה'מוקפין' - ערים שמוקפות חומה מימות יהושע בן נון. לאלה, האחרונים, מצטרפים (אם בוודאות ואם בספק) בני הערים שסמוכות אליהן ונראות איתן. עם חזרת עם ישראל לארצו, והתיישבותו במרחביה, התעוררו שאלות אודות קביעת יום הפורים במקומות יישוב חדשים
פורים נחגג בשני ימים שונים: י"ד באדר לבני ה'פרזים' - רוב ישראל, ט"ו באדר לבני ה'מוקפין' - ערים שמוקפות חומה מימות יהושע בן נון. לאלה, האחרונים, מצטרפים (אם בוודאות ואם בספק) בני הערים שסמוכות אליהן ונראות איתן. עם חזרת עם ישראל לארצו, והתיישבותו במרחביה, התעוררו שאלות אודות קביעת יום הפורים במקומות יישוב חדשים, זאת בעיקר עקב גילויים ארכיאולוגים המעידים על שרידי התיישבות קדומה ואף שימור שמות תנ"כיים.
אחת השאלות היא, מה דינם של יישובים הסמוכים לערים שהיו אכן מוקפות חומה, אולם כעת לא גרים יהודים בערים אלו– האם בעיר הסמוכה להם יש לחגוג כ'מוקפין', או שדין 'סמוך ונראה' אינו שייך אלא רק כאשר בעיר המוקפת גרים בהווה יהודים שחוגגים את הפורים ביום ט"ו? שאלה זו נדונה - לדוגמה - בשנים שבין מלחמת השחרור למלחמת ששת הימים, כאשר ירושלים העתיקה היתה 'שוממה מבלי בניה'.
בספרו תרומת הגורן (ח"א סי' קלח) דן הרב גורן בשאלת קביעת מועד פורים בישוב ספסופה שסמוך לגוש חלב. גוש חלב דהיום מזוהה עם גוש חלב שמוזכרת במסכת ערכין (פ"ט מ"ו) כעיר מוקפת חומה. הרב גורן מביא מספר שיטות בביאור דברי הירושלמי (מגילה פ"א ה"א): "חרב הכרך ונעשה של עכו"ם – איתא חמי בו אינן קורין, בחוצה לו קורין": קרבן העדה על אתר מפרש בתמיהה: אם בעיר עצמה אין קוראים – בחוצה לו יקראו?! מכאן עולה, שמוקפת חומה שאין בה התיישבות יהודית, אין לקרוא בה ובסמוך אליה בט"ו באדר. כך פירש ופסק גם הברכי יוסף (או"ח סימן תרפח אות ח). ביאור שונה עולה מתוך דברי הגר"א (שם סק"א), שלדידו יש לקרוא את הירושלמי כאמירה שגורסת שאכן כן, למרות שבעיר עצמה אין קוראים – אין זה מפקיע את הקריאה בט"ו בסמוך אליה. [לר"ן ביאור נוסף, שאינו מענייננו].
הרב גורן מחדש, שאף לביאור קרבן העדה והברכי יוסף בדעת הירושלמי, אין זה אלא רק כאשר העיר שחרבה מיישוב יהודי נמצאת תחת שלטון גויים. לא כן כאשר העיר נמצאת תחת ריבונות ישראל, שאז למרות שבפועל יהודים לא מתגוררים בה, אין דינה ככרך שנעשה של נכרים. בהתאם, דיני הפורים ינהגו בה עצמה בט"ו (אם יגיע אליה יהודי),[1] וכן בעיר שסמוכה לה. לקביעה זו הסתייע הרב גורן בדין "קריעה על ערי יהודה בחורבנן", שמדברי הט"ז (או"ח סימן תקסא סק"ז) נראה שהדבר תלוי בשלטון ישראל. מסקנתו של הרב גורן הייתה אפוא, שבגוש חלב עצמו, כמו גם בישוב ספסופה שסמוך אליו, פורים חל ב-ט"ו.
יש לציין שגיסו של הרב גורן, הרב שאר ישוב כהן, דן גם הוא בשאלה זו (תחומין יב עמ' 449), ומסקנתו שונה. הוא סבור שיש לנהוג פורים ב-י"ד, והרוצה להחמיר ינהג גם בט"ו.
[1] ר"י זולדן, 'מגילה במוקפות חומה', פרק ט אות ג סעיף 17 עמ' 384 / הערה 400, מציין מנהג קדום של תושבי צפת, להגיע לבית הכנסת העתיק בגוש חלב ולקרוא שם מגילה - ללא ברכה - בט"ו באדר.
