האומה הישראלית: ממשפחה לעם, מעם ללאום

המעבר מספר בראשית לספר שמות, מזמן בחובו מעבר עמוק של תהליך גיבוש האומה, מיחידים ושבטים לעם ואומה. המלבי"ם נזקק לשאלות אלו ומגדיר במונחים של היום, את המעבר מקבוצה ושבט ומגדיר את התנאים להגדרת אומה.

ד"ר אורי בגנו

סקירת תולדותיה של האומה הישראלית, במשנתו המדינית של המלבי"ם, מגלה את המהות הנעלה של הבחירה. ההגדרה המחדשת של המלבי"ם מזהה את המונח 'אומה' עם 'קיבוץ מדיני', שאבני הבניין שלו הם משפחה ושבט.^[1] הקיבוץ המדיני הישראלי ראשיתו ביחידי סגולה, אבות האומה, אשר בחירתם ובחירת צאצאיהם אחריהם מלקטת אח ממשפחה ומשפחה מבין משפחות הארץ. כך, על פי עקרון 'הלב והסגולה',^[2] חותר המלבי"ם להוכיח שההתפתחות המדינית של האומה הישראלית מתוך החברה הבינלאומית מתבססת על כך שהאומה הישראלית היא הפרי והאומות הן הקליפה או הגרעין.

נקודת המפנה לבחירה באומה כולה מתרחשת במעבר מספר בראשית לספר שמות, כי מעתה "יתנוצץ העניין האלוהי על מטה שלמה ושכל שבטי יה יהיו לב וסגולה".^[3]

עקרון מהותי בתורת המלבי"ם מבהיר כי אומות נבדלות זו מזו על ידי רמת הארגון המדיני שלהן. לצורך ביאור הדרגות של רמת הארגון המדיני בונה המלבי"ם הגדרה משולשת, בסדר עולה, של המונחים: 'גוי', 'עם' ו'לאום'.

האומה בעלת הארגון הראשוני היא 'גוי' - קיבוץ מדיני שנוצר על גבי ארבעה סעיפים של מכנה משותף:^[4] 

• מגורים בחבל ארץ אחד; (ב) לשון; (ג) מוצא משותף; (ד) התחייבות לציית למערכת מוסכמת של כללים, היא הנִמּוּס.

ההגדרה של 'גוי' עוברת פיתוח בהגדרת 'עם', שהוא 'גוי' אשר הקיבוץ המדיני שלו מקיים שלטון ומעמיד בראשו ממשלה, שכן "בשם עם יקרא מצד הממשלה אשר עליהם אשר תשימם לגוי אחד ותנהיג אותם כנפש המנהגת את הגויה".^[5] לבסוף, 'לאום', שמכיל את ההגדרות הקודמות של 'גוי' ו'עם', ומתייחד בהיותו בעל דת מיוחדת ואמונה מיוחדת.

ברם, בזאת לא מתמצית הייחודיות של התהליך. ניתוח בניית האומה הישראלית על פי הדגם של 'גוי - עם - לאום', מכיל מיניה וביה את הצירופים המתלווים לדגם זה.

 הכוונה היא למושגים: 'גוי קדוש' ו'עם ה'', אשר מגלים את המטרה המדינית הנעלה שבבניית האומה. הנה כי כן, כדי שהאומה תזכה להיקרא בשמות אלו, עליה להוכיח את זכותה לבחירה, כראויה לכך מצד עצמה.

 זהו המסע שעוברים בניו של יעקב, בני ישראל, במהלך ספר שמות. כור הברזל ותלאות המדבר מוכיחים את היותה של האומה ראויה לבחירה, לקראת קבלת התורה בהר סיני, בה הופכת האומה ללאום.

ספרו של ד"ר אורי בגנו, "תורת המדינה למלבי"ם" יצא לאור לאחרונה בהוצאת מרכז תורה ומדינה.

^[1] ראו: התורה והמצוה, בראשית, י: ב-ח; ימי קדם, א: ח-ט; השוו עם "בני ישמעאל": שם, כ"ה: י"ב-ט"ז; וכן: חזון ישעיה, ט"ז: ו, נ"ג: ב. החידוש של המלבי"ם ממקם את המושג "אומה" בעת החדשה, כ-Nation. השוו למשל להסבר שנותן ספייזר לתרגום המונחים: 'Nation' עבור 'גוי' ו-'People' עבור 'עם'. Introduction, Translation and Notes To Genesis by E.A Speiser, 2^nd edition (N.Y: Doubleday,1964), 71, 86, n.2.. דוגמאות להגדרות קדם-מודרניות ראו אצל: יעקב קלצקין, אוצר המונחים הפילוסופיים, כרך א (ניו יורק: פעלדהיים, 1968), 52.

^[2] ראו: שלום רוזנברג, "לב וסגולה: רעיון הבחירה במשנתו של ריה"ל ובפילוסופיה היהודית החדשה" בתוך: משנתו ההגותית של רבי יהודה הלוי (ירושלים: משרד החינוך והתרבות - המחלקה לתרבות תורנית, תשל"ח), 109 - 118; אליעזר שביד, הפילוסופים הגדולים שלנו (ת"א: משכל, 2009), 137 - 138.

^[3] התורה והמצוה, בראשית, לז: ד.

^[4] על פי: התורה והמצוה, בראשית,י: ה; חזון ישעיה-ביאור המלות, י"ז: י"ב; גיא חזיון, חבקוק י"ג; תהלות דוד, ב: א, צ"ו: ג; מוסר חכמה-באור המלות, י"א: כ"א; יפח לקץ, ג: ד.

^[5] חזון ישעיה-ביאור המלות, א: ד.