האם מלך ישראל צריך להיות "ככל הגויים"- קיימות דעות שונות לגבי מצות מינוי המלך, אין כוונת התורה שהמלך יהיה ככל הגויים, אלא דווקא מלך שבו יבחר ה'

הרב בניהו שנדורפי

ציווי התורה (דברים יז, יד) על מינוי מלך מנוסח כך: "ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותי". רמב"ן על-אתר תמה: וכי עם ישראל צריך להיות ככל הגויים? תמיהה זו הביאה את ר' נהוראי (סנהדרין כ ע"ב) לומר שאין כל מצוה במינוי מלך, ומה שנאמר כאן אינו ציווי אלא תיאור של חטא. ברם ר' יהודה חולק וסובר שיש מצוה במינוי מלך, וכך פוסק הרמב"ם (הלכות מלכים פ"א ה"א). נשאלת אם כן השאלה: האם מלך ישראל צריך להיות "ככל הגויים"?

יש מהמפרשים ("עקדת יצחק", רמ"ע מפאנו) שביארו שמינוי מלך הוא ממעשי הגויים המתוקנים, שכמותם יש לנהוג (כדברי הגמרא בסנהדרין לט ע"ב). אך מפרשים אחרים (רלב"ג, "אור החיים") הסבירו שאף לשיטת ר' יהודה שיש מצוה למנות מלך, אין כוונת התורה שהמלך יהיה "ככל הגויים", אלא שאף אם עם ישראל יבקש מלך "ככל הגויים" אין למנות מלך כזה, אלא דווקא מלך שבו יבחר ד'. גם הכעס של שמואל על ישראל על בקשתם "שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים" (שמואל א' ח, ה) מוסבר על ידי רש"י ורד"ק בדרך דומה.

אחד הדברים שיגרמו לכך שהמלך אכן לא יהיה "ככל הגויים" הוא המצוה המיוחדת שיש למלך לכתוב לעצמו ס"ת נוסף. הרב קוק (משפט כהן, קכד) מבאר שדבר זה בא ללמד כי התורה מצוה לא רק על קיום מצוות אישיות, אלא גם הנהגת המלוכה צריכה להיות מונהגת על ידי התורה.

כך מלוכה, וכך גם מדינה. הליכים מתוקנים ניתן ואף רצוי ללמוד מאומות וממדינות אחרות, אך אין לאמץ את מה שמנוגד לרצון ד'. כך נזכה בע"ה למלוכה כהלכה.